למעשה, כל מה שחסר לי בימים אלו זה פרווה לבנה, אוזניים ארוכות ושעון כיס קטן, בו אוכל להציץ מידי פעם ולהכריז בבהלה "אני מאחר! אני מאחר! מלכת הלבבות תערוף את ראשי!". בכלל לא ידעתי שזה כל כך מלחיץ לעבוד לפי לו"ז, דווקא הייתי בעד הלו"ז, לו"ז זה טוב, לו"ז זה מסודר, לו"ז מזכיר לך מה את צריכה לעשות. אבל מה קורה כשאת מגלה שהלו"ז המושלם שלך משאיר לך רק 5 שעות שינה בלילה, והתמוטטות עצבים במשך היום? כי אחד החסרונות של הלו"ז הוא שחייבים לעמוד בו, אחרת מתים. ובאמת ביום חמישי כמעט התאבדתי, כי תקלה טכנית איימה להרוס לי את סדר היום המושלם לי.

טוב, סליחה, אני שוב נכנסת לזה. האמת היא שאני נותנת לעצמי עוד שבוע קטן של לחץ, בגלל החגים, ואחר כך זהו - אני לא מוכנה לשטויות האלו יותר. עלי לחזור ולחיות כמו בן אדם. אני יכולה לעשות את זה! הבעיה העיקרית היא שאפילו כשאני מסיימת לעבוד מוקדם - זה פשוט לא מסתדר לי בראש. אני ממשיכה להיות לחוצה מתוך תחושה שבטח שכחתי לעשות משהו, וזה נהיה עוד יותר גרוע כשאני חושבת על הדברים שיש לי לעשות מחר. אני בכלל לא רציתי להיות וורקוהולית! זה מעניין לי את התחת!

התאומות של רוני! כבר מחייכות חופשי, לאחת מהן יש אפילו גומות. לעומת זאת הן מפליצות בלי הכרה, אבל איזה חמודות!

ולבשורות טובות יותר: הטחור עזבה את הדירה סוף סוף, תודה לאל. לא שהיא הצליחה לעשות את זה בלי להשאיר נזקים, אבל אני לא אומרת כלום כי אין לי מה להיכנס לארגז חול הזה. היא בטח חשבה שזה נורא יעצבן אותי לגלות ש.. וש.. וש.., אבל אני פשוט מאושרת שעכשיו יש לי בית משלי, עם סלון ענק וחדר שינה נפרד, ואני יכולה להפליץ בכל רם ולאונן מול הטלוויזיה ולקרוא עיתונים במרפסת בעירום חלקי ולעשות מה שאני רוצה! הבית שלי!!! לאורך כל יום שישי ניקיתי לו את הצורה, ואבא שלי הביא לי מקרר חדש (זה המקרר החמישי שמגיע לדירה הזו, אם אני לא טועה בספירה) ואמא שלי הביאה לי אוכל, והבחור שטל סידרה לי התקשר, ונשאר לי רק לצאת לאיזו הופעה שליסה הזמינה אותי אליה, אבל עקב היותי ערוגה, נרדמתי קשות והתעוררתי רק היום בעשר בבוקר, מבוהלת כולי, כי נזכרתי שיש לי עבודה (...).

בקרוב אני אעדכן יותר, מבטיחה. בעיקר אחרי החגים.

שנה טובה ומאושרת לכולם! אל תעבדו קשה מידי, ותחייכו יותר.

(עמיחי הכין לי)