סבתא שלי, אמא של אמא שלי, בת 89, שתחיה, וסנילית כמו מלפפון. בחודש האחרון היא ואמא שלי (וכל האחים מסביב) רבות בצורה פסיכופטית על נושא החשבון בנק. סבתא שלי מאשימה את אמא שלי שהיא לקחה לה כסף מהחשבון, ואמא שלי מאשימה את סבתא שלי שהיא מאשימה אותה. דודה א' בצד של סבתא, דודה ב' אמביווילנטית, ולדוד ג' נמאס. גם לי נמאס, דרך אגב, כי הן צורחות ביידיש כל יום כל היום. מה שעוד יותר מעצבן זה שהן חוזרות על אותם משפטים בדיוק, אבל בדיוק. כל יום, שש פעמים ביום. אה, ואחרי שהדיאלוג בינהן נגמר, הטקסט חוזר על עצמו בטלפונים לכל הדודות, גם בצעקות, לא יודעת למה. אי אפשר לסבול את זה, שתי פסיכופטיות, והכי מעצבן זה, שאף אחד במשפחה עוד לא הפנים שסבתא שלי סנילית. גם אין לה מושג מה היא עושה, והיא גם שוכחת את זה אחרי יומיים, אז מה הם רוצים ממנה?

בקיצור, פרשת חשבון הבנק התבררה בצורה הטבעית ביותר - סבתא שלי פתחה עוד חשבון, והעבירה לשם את הפנסיה שלה. בחשבון השני ממשיכים לרדת כל מיני הוראות קבע, אבל לא נכנס כסף, ולכן יש שם מינוס. דה, נפתרה התעלומה.

סתתתתם, איזו נפתרה ואיזו נעליים, אתם חושבים שמשהו פעוט כמו תדפיסי בנק יעצרו אותם מלהמשיך לריב על הנושא? פחחח.

בקיצור יש לי משפחה משוגעת, שמבלה את זמנה בויכוחים עם זקנה חולת אלצהיימר. אחרי שהיא תמות אני אקנה לכל אחד מהדודים בלטה, שיהיה להם עם מי לדבר.

הם גם בטח חושבים שאני אזמין אותם לחתונה שלי.