לא המציאו עדיין מחברת כזו שאתה מצמיד אותה למסך והטקסט עובר ישירות לבלוג, נכון?

חבל, היה יכול להיות שימושי.

הלכתי אתמול עם רוני לקניון, עקב העובדה המצערת שלחצי מהחנויות שם היא לא יכולה להיכנס עם העגלה של התאומות, והיא היתה צריכה לקנות כמה דברים לפני שהם יורדים דימונה, לחגוג שמחת תורה וכולי. אז נכון שלעגלה הזו יש חסרונות שלעיתים היא רחבה מידי, אבל היתרון שלה הוא שאי אפשר ללכת ברחוב בלי שידבקו אלייך כל מיני אנשים ויגידו - יא! תאומים! (רוני:תאומות) אנשים: יא! איזה חמודות! בנות כמה הן? (רוני: חודשיים) אנשים:מזל טוב, שיהיה לך הרבה נחת. וחג שמח!

ככה זה היה, לפחות חמש פעמים, כולל המשפחה הדוסית שחצו את הכביש במיוחד כדי לשאול "אפשר להסתכל על התאומים?". מוזר ביותר, ספרתי 4 ילדים, והאמא אמרה שיש להם גם שלישיה בבית. תאומים, זה מה שחסר להם. להשלים סריה.

בקיצור, היה מצחיק נורא.

ודרך אגב, רוני אמורה לחזור לעבוד עוד חודש בערך, והיא ובעלה (הידוע בכינוי בחל"ה) שברו את הראש בקשר למעון ומטפלות וכל היתר. זה נורא מעצבן, שמטפלת לוקחת משהו כמו 2000 לילד. אז בסוף הוחלט שבחל"ה יתפטר, ויישאר בבית לגדל את הילדות. איזה מגניב, הא? הוא אבא כזה מצויין, שזה בהחלט הדבר הכי נכון לעשות. נראה לי שצריך להתחיל לחלק להם פרסים על הורות טובה.

אני באמת רוצה לכתוב יותר, אבל הבעיה היא שעד שאני מסיימת לעבוד, אין לי חשק לראות מחשב בכלל ואני בורחת הביתה. אני יודעת שאני חייבת לסדר את המחשב בבית, אבל אני עצלנית. אבל אני אעשה את זה מייד אחרי החגים, נשבעת באמא שלי. אפילו לצלם לא היה לי זמן, חוץ ממצעד האהבה, שבלאו הכי הלכתי אליו במסגרת העבודה. מה שכן, אחרי ששיפצתי את המטבח ביום כיפור, קניתי גם בדים חדשים לספות בסלון, ועכשיו רק חסרות לי כמה תמונות וכאלה להשלמת העיצוב. אבא שלי אמור לעבור דירה מתישהוא, אז הוא אמר שהוא יביא לי רהיטים. YEY !

עניינים מסתדרים במהירות.

לא שהם היו לא מסודרים, אבל עכשיו אפשר לראות את זה יותר טוב.

חג (אחרון?) שמח!

ומה זה הקיץ הזה פתאום, קיבינימט, כבר נובמבר! מי אחראי פה על המזג אוויר?