היום מתחיל ויש המון מצב רוח במושב האחורי של האוטובוס

אני: מה נשחק?

רוני: חכי שיעברו הדיילות עם עגלות הדיוטי פרי.

אפרת: את נענע שופס שולחים לטיול בנגב

אדר: באמת? השאלה היא אם מחזירים אותם משם.

הוברמן על המדריך טיולים באוטובוס: זה כמו רשת ב', כל מיני דיבורים כאלו ברקע.

הוברמן במהלך המופע: נטוויז'ן לא חסכו.

אחרי שברחנו מהמופע, התיישבנו בחוץ וצפינו בצליינים מקבלים הדרכה על נוף ירושלים.

אורי: ההוא נראה כמו מקבילה של אחד מאיתנו - לא מתחבר כזה למה שקורה.

דרור: אם ניגע בו, נתאיין.

אני (אחרי שקיבלתי דף ועט): היו עוד ציטוטים מצחיקים?

אורי: כשאמרתי על המדריך באוטובוס שהיה יותר טוב מההופעה.

דרור: כן, וכשדישון היה צריך להזכיר שהוא זה אמר את זה.

רוני: וואי, היינו צריכים להישאר מחוץ לאולם, ולקחת 5 שקלים מכל מי שינסה לצאת. זה היה מארגן לנו מונית ספיישל לתל אביב, בפינוק.

רוני צופה אל הנוף ההררי: מפה אפשר לראות שבתל אביב חם.

רוני משקיפה על הצליינים ממקודם: המסיבה שלהם נראית יותר טובה.

מיכל בראל מעבירה לנו הדרכת טיולים קצרה בסביבה כדי להעביר את הזמן.

אפרת: תגידי אקוויפר

מיכל: אתם רוצים שאני אשתמש במילים מגניבות? (חושבת) - ווב 2.

מיכל: רק שיהיה ברור - יין מכינים מענבים, ושמן זית מכינים מזיתים.

אני: וממה מכינים שמן תינוקות?

הוברמן: נא לא להאכיל את הילדים הירושלמים.

אדר: טוב יאללה, הזמן קצר, המלאכה מרובה והחתול חמוד.

"גם אני נתקעתי בעמודים בגלל בחורות ברחוב" (אילנה במבט מצועף, במהלך שיחה עם נתי)

"אני מעשן סיגריות 'תן לי' " (ברקו)

"אתה אחראי לפלישה לעיראק?" (חכים אחרי בקבוק יין ומי יודע מה עוד, מטריד אדם זר ברחוב)

"אתה לא מצחיק, אדוני!" (אותו חכים, אותו מצב צבירה, הפעם למדריך טיולים) (והאמת היא שכולנו רצינו להגיד את זה)

יוצאים מהמסעדה לאחר שאחד המלצרים סיים לשיר משהו עם הרבה "הללו":

אני: אני לעולם לא אחזור להיות מה שהייתי

אנה: גם הוא לא ידע שהוא הולך לשיר היום.