וואו, אין לכם מושג כמה זמן הציטוטים האלו שכבו באיזו תת תיקיה באיזה מייל אינטרנטי שאני לא משתמשת בו יותר.
נשלח במייל תפוצה תחת הכותרת "תגובה טיפוסית בתרבות":
נינט שולטתתתתת!!!ולמה היא עזבה את רן, הוא הרבה יותר מתאים לה מיודה. ורונה-לי ממש מגעילה, ואני מעריצה של מייקל לואיס שהוא הכי חתיך ושולט, והשיר שלנו פי אלף יותר טובה מהאלופה אפילו שעופר שכטר חתיך ואני מתה עליו והוא פי אלף יותר שווה מיודה. טוב, אכלתי עכשיו פסק זמן, אני הולכת להקיא ואז להוריד רינגטון של קרן פלס השמנהבייייייי
הוא תמיד היה בחור שקט
רן, אחרי שאכל אוכל של דגים: "לא הייתי עושה את זה שוב... אלא אם כן הייתי ממש רעב. בסך הכל זה עשיר בוויטמינים ויש בזה את כל מה שצריך".
אה, וכמובן:
שירה: אמא שלי כל הזמן חושבת שאתה דתי
רן: אני? למה?
שירה: בגלל השם שלך. היא שאלה אותי אם יש לך כיפה
רן: יש לי כיפה על הקטן
ילד כאפות
מאיה הביאה לעבודה כאפה אדומה גדולה מפלסטיק. רוני מפליקה לאנשים.
חכים: רוני תני גם לי
רוני: עזוב, כבר הבאתי לזת"י הופמן מהחדשות. בסוף יחשבו שאני אוהבת בנים.
איזו nOObית
רוני, מרימה את חפיסת הגלולות של אפרת שכתוב עליה "פמינט": מה זה הסיגריות לפקאצות האלו? למה זה כל כך ארוך ולמה כתוב על זה נינט?
אבל זה דווקא טוב נגד טחורים
רוני: יש פה חרדל דיז'ון בן 100 שנה
אדר: יש בזה חומר משמר, אפשר לאכול את זה עוד 100 שנה, עד יום מותך
רן: היום שבו תאכלי את זה באמת יהיה יום מותך
ציטוט של אחרי החתונה
רונן, אחרי שרוני וחכים נסעו ברכב שלו לגן הפקאן: "רוני, הניירות גילגול ששכחתם באוטו, אצלי".
שמחת זקנתי
במסדרון נשמעים צהלולים. ניר נון נווה: מזל טוב! מזל טוב!
אלמונית: קולולולולו!!!
אדר: זהו, חתמו? אני לא מאמינה, זה נס. כבר מיליון שנה גוררים את זה.
דניאל ברקוביץ: לא, יש סרגל ערוצים חדש בהומפייג'!!!!
מתכוננים למאורע החגיגי.
רן: באתי עם חולצה של נענע
אדר: מדגמן פטריוטיות?
רן: ואם הייתה לי חולצה של ערוץ 10, גם הייתי בא איתה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
