בואי לפה. שבי. המסע מתחיל...

לאחר שקטלתי כמה מהבלוגרים בפוסט הקודם, קיבלתי די הרבה תגובות ועוד יותר פניות במסנג'ר על הנושא. מצטער, אבל לא הספקתי להגיב עדיין לכולם. סוף שבוע זה הזמן לבילויים, חברים קרובים ומנוחה, אבל לא לאינטרנט ולהתנקות מהחיים האמיתיים. את זה אני אוכל לעשות מספיק טוב בעבודה.

תמו'ש הבלונדינית, שירדתי עלייה קצת קודם, הראתה לי כמה פוסטים קודמים שלה שממש נהנתי לקרוא ואני ממליץ לכולם.

למשל הדבר הזה, שחושף לנו את נסתרות הנפש הנשית העדינה, ואני חייב לומר שיש מה ללמוד מהפוסטים האלה. פשוט תראו. שווה.

כמו כן קיבלתי כמה תגובות (רובן מבנות 17-18, תסיקו מסקנות) שאפשר לאפיין את כולן בשתי מילים - "הרתחת אותי". מה שמשותף לכל התגובות האלה, זה שלכותבות אין שום מושג על מה שהן כותבות, הן פשוט מוסיפות למילים שלי משמעות חדשה לגמרי. יש כאלה שחושבות שאני כותב בשביל לעשות רושם על נשים ולהכניס אותן למיטה. הכי מצחיק, זה שהן מגיבות לא להודעה המקורית, אלא לפרשנות שנתנו להודעה שלי. וכותבות תגוב העל פוסט שנמצא רק אצלהן בראש, אבל לא בבלוג שלי. אני כבר לא יודע מה אם לבכות או לצחוק. אבל בסביבות גילאי ה 17 זה מה שמטריד אותן... מי רוצה לזיין את מי, מי מנסה לעשות רושם, מי מצליח לעשות רושם וכו'.. טלנובלה אחת שלמה בקיצור. וזה גם מה שהן רואות סביבן.

כמו כן, היו כמה נציגות של הגיל הזה שכן יש להן ניציצות של אינטליגנציה ונהנתי מהשיחה איתן.

היו כמה חברה כמו הטמבל (לעזאזל, מי בוחר לעצמו שם כזה?) שניסו להצטדק ולהגיד שהם השתנו והייתה להם תקופה רעה בחיים ומה שראיתי בבלוג שלהם לא מייצג. לפעמים זה באמת כך, לפעמים בכל זאת מה שנגלה לעייני, זאת האמת המייצגת אותם.

נראה שהפרוייקט שרציתי להעלות לא יתפוס תאצה וגם לי כבר אין כל כך חשק להמשיך עם זה, אז אני סוגר את הבסטה.

בשבוע הקרוב אני אשתדל לכתוב כמה דברים מעניינים על תחום הנשים-גברים ומה שביניהם ואולי אספר קצת סודות מתעשיית הפלירטוט :)

עד כאן להיום עם התובנות שלי על האנשים שנמצאים במקום המוזר הזה שאני לומד להכיר - "ישראבלוג".

שבוע טוב לכולם וחג חנוכה שמח!