בואי לפה. שבי. המסע מתחיל...
חוצפן ואינטליגנטי. מודה באשמה.
בלוג זה הוא יצירה סאטירית ואין לקחת את המפורסם בו כאמת. |
| 1/2007
השכלה גבוהה או הצלחה בחיים. הפוסט שייכתב עוד חצי שנה וכנראה יימחק עוד יומיים
תמיד רציתי להגיע גבוה. התקבלתי לאוניברסיטה העברית, מקום יוקרתי, פקולטות יוקרתיות(לפחות בארץ). שנתיים למדתי כלכלה ומנהל עסקים. היה מעניין, באמת אהבתי את זה, הרחבתי אופקים וזה נתן לי תובנות רבות על העולם. בשלב כלשהו, כאשר התאוריות התחילו להיראות תלושות מהמציאות, ולא היה ניתן לראות כיצד ליישם את הידע הנלמד בחיים, זה התחיל להעיק. בשנה השנייה כבר התחלתי להבין שבמסלול הזה יש לי רק שתי אלטרנטיבות. הראשונה, לסיים תואר ראשון, שני, לכתוב דוקדטורט, להגיע להתחום המחקר ואולי לקראת הפנסיה לזכות בפרס נובל ולחרוט את שמי בספרי ההסטוריה.
הדרך השנייה, לא יותר אופטימית מהראשונה - , לאחר התואר הראשון להתחיל בתור פקיד בבנק או יועץ השקעות זוטר ולפלס את דרכי במשך שנים ארוכות לבניית קריירה, כך שלקראת גיל 40 אוכל להיות בן אדם עם השכלה, נכסים ואולי סוף סוף גם להפסיק להקצות את משאבי החיים שלילטובת הקריירה ולהפנות אותם לשאר הנאות החיים.
אף אחת מהדרכים האלה לא גרמה לי להתלהב ולהרגיש שאני רוצה את זה. זה היה גורם לי להרגיש בתור "עוד אחד מהעדר שבחר את אחת התוכנית לחיי בינוניות שהמוסד הציע". אני לא רציתי ללכת בדרכים שסללו עבורי מראש, במיוחד לא לדרכים שמובילות לבינוניות. בינוניות זה הדבר שהכי הפחיד אותי. כאשר אתה לא ממש מסכן, אבל אתה גם לא נמצא מספיק נמוך בשביל לשאוף להגיע לגדולות. בינוניות זה מה הורג את המוטיבציה, החזון, השאיפות. אני פחדתי שזה יקרה לי. אני רציתי לסלול דרכים חדשות, שיפתחו לאנשים אחרים אפשרויות חדשות. רציתי ליצור משהו משלי, להגיע להתהילה בכוחות עצמי ולא מכוח האנרציה שניתן לי על ידי השכלה גבוהה.
המשך יבוא...
| |
|  כינוי:
איש מדע הפיתוי מין: זכר |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
