אני לא צריכה את הראל הדפוק הזה שעושה לי פוזות של ילד בן 3.
אני לא צריכה להרדם בכל יציאה.
אני לא צריכה להשתעמם מוות כל פעם שאני פוגשת אותם.
אני לא צריכה שהם יעדיפו לשחק בפאקינג כדור מאשר שאני אהיה שם.
אני צריכה את יום שני.
אני צריכה ללכת סתם ככה לסניף למרות שאני לא עובדת.
ולא אכפת לי שיחשבו שאין לי חיים.
שם נמצאים האנשים שאני באמת אוהבת.
שם הכי כיף לי.
אני צריכה לעבור למזרח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
