מכירים את זה שאתם מקלידים את שם המשתמש שלכם ואת הסיסמה בישראבלוג ותוך כדי אתם שואלים את עצמכם
 "מה אני עושה בכלל? אין לי מה לכתוב." ואז ההוא עושה את התנועה עם היד ואומר"שטויות, נחשוב על משהו."?

אז זהו. סיינפלד.

לא, ברצינות, מה העסק עם הסיינפלד הזה? בטח יצפן (יצפן נשמע כמו שם של בדרן רומני ) יעשה לי פדיחות ואני אגיד "איזה פאדיחות".

קניתי את הסוושירט המטריף הזה!!

( לא מוצאת תמונה של זה.זה בטח יהיה בפייסבוקי בקרוב. אתם תזהו אותו לפיזה שהוא יהיה מטריף.ביי. )

מאז הטוקבקיסטים שמתי לביותר ל.. טוב, טוקבקיסטים.
שמחתי ( לאממש אכפת לי האמת )
 לדעת שבוואלה תומכים  עכשיו בטוקבקים  בווידאו ובכך מאפשרים הזדהות מוחלטת של המגיב והבנה יותר עמוקה של הנימה שבה הוא משתמש.
בין המומטמים נמצאים טיפשים שהאירו לי את היום  כשהוסיפו ווידאו שבו הם מראים דף שרשום עליו התגובה שלהם במילים. ( סליחה אם הקישור לא עובד, אבל אני לא סופרמן אחרי הכל. )

ונעבור לקטע שבו אני בוכה ואתם כתף:

רע לי!!!!

לא,ברצינות,אני תמיד עושה את אותם הדברים עם אותם האנשים. אני רוצה לקרוש ( crash ) למסיבה של אנשים זרים ושיהיה לי מגניב.
מה לא בסדר איתי.
כשאין לי מה לעשות אני נכנסת לאיביי לראות מה שיש להם להציע.
לפעמים כשאני צופה במשרד אני תופסת עצמי מזדהה עם אנג'לה. (מת לה החתול וזה קשה. )

אני נורא רוצה שיצליח לאורי גוטליב אפילו שזה ריפ אוף גרוע של הדיילי שואו ובכלל, הדיילי שואו לא ממש הצליחבארץ אז מה אתם עושים למען הלאב. אז תאהבו אותו.

אתם בטח שואלים את עצמכם לגבי הכותר.    ( פאוזה כדי לעקל את המילה "כותר" )  אז גלי מתח עד הפוסט הבא.וואה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מחר אני אסתכל על התגובות ואראה מישהו אומר משהו כמו "חחח,את תמיד קורעת אותי מחדש, מאמי" ואז יקרע לו הטחול ממאמץ.

ביי.
כנסו לפייסבוק,אני יפה.

רטרוספקט: יצאתי פאטת.