אני מתגייסת ביום ראשון, 2.11 ואני עדיין לא ממש מעכלת את זה אז אני מבולבלת ואאוט קצת ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי אין לי מושג מה אני צריכה, מה יש לי, מה אין לי... אני רק יודעת מה יחסר לי בטוח... רוס. ובית ומשפחה גם, ומקלחת! דברים נקיים, מיטה נקייה ולא מלאה בחיידקי סקאביאס........ מי שלא יודע, זה יצורים קטנטנים שמתחבאים לרוב בבדים או מקומות לא נקיים וצפופים באנשים, בדיוק כמו הטירונות, ואם נוגעים באיזה מיטה נגועה בהם, הם עוקצים, חופרים בתוך העור, מטילים שם ביצים ומקימים מושבות בתוך העור- שגורם מן הסתם לגירוד מטורף וחולני שאף אחד לא יכול לדמיין, גם לא אני כי אף פעם לא נתקלתי בזה אבל היו לי כבר סיוטים וטראומות מאז ששמעתי על זה... ואני ינסה כמה שיותר לשמור מרחק מבדים כלשהם כמו מיטות ושמיכות בטירונות.....
בנוסף לדאגה הזאת, אני כל כך מדוכאת ממש מזה שאני לא יראה את רוס להרבה זמן ושאני יהיה לבד ואין ממש אף אחד שיתמוך בי בזמן הזה שתאמת, הייתי רוצה בטח כל רגע לשבת ולבכות ולרחם על עצמי ולהתאבד או משו, ואני ידבר כל ערב בפלאפון עם רוס... אני באמת מקווה שאני יוכל לשרוד את זה....
עוד נושא זה האוכל... אז אני הצהרתי שאני טבעונית- אצל עורך דין, רופא, ותזונאית ויש לי את כל האישורים לצבא כדי שאני לא אלך עם הנעלי עור שהם נותנים הרוצחים הזונות האלה, ועוד אני אקבל דמי כלכלה לטבעוני שזה בערך 300-500 ש"ח נוספים בחודש כדי שאני יאכל דברים שמתאימים לי, ומחוץ לחדר אוכל המזוויע....
אני מצטערת, לא עשיתי מסיבת גיוס... פשוט בגלל שאני גם ככה כל כךך מבולבלת ואין לי מושג מה קורה מסביבי, אז דחיתי הכל לשנייה האחרונה ואז כל הזמן האחרון רק הייתי עסוקה בהכנות כאלה ששחכתי מהמסיבת גיוס... אבל מצד שני, לא יודעת גם אם בא לי ממש לחגוג את זה...
והייתי בחתונה נחמדה של בת של חברים של ההורים בחמישי, והיה נחמד ואפילו היה לי מה לאכול, אבל מוזיקה חרא... מזרחית ותימנית... החתן תימני וזה..... בעע..
ניסו לגרום לי לרקוד קצת אבל ממש ממש ממשששש לא רציתי..... אז אף אחד לא הצליח לגרום לי לזוז... חח
חזרנו ב1 בלילה, אחרי שרוסטי המסכן שלי חיכה לנו שעתיים בחוץ בקור כשהוא חולה כי אני אמרתי לו לבוא אלי בלילה... טיפשה שאני... ממש שנאתי את עצמי על זה שבגללי הוא סבל ככה....
יום אחרי זה, שישי באחרי צהריים בערך, באו מלא אורחים- משפחה וחברים של ההורים כדי לחגוג לי את הגיוס... היה נחמד אבל קצת צפוף מידי ורועש, ודי לא הרגשתי שהם באו בשבילי, אלא יותר לעודד את אמא מהדאגות והדיכאון שלה שאני עוזבת ושאני הבת הכי קטנה ואני גם כבר בצבא וזה... מבינה אותה... הבית כבר מתפרק לה ואין לה מה לעשות והיא נשארת לבד, וגם כשאני יחזור אני בטח יהיה רוב הזמן עם רוס, אז אני באמת מצטערת ואני באמת עצובה בשבילה ועם זאת גם לי יש רגשות אשמה קצת על זה שאני נוטשת אותה לטובת רוס וזה, אבל עם זאת, היא כל כך חונקת אותי ואוסרת על כל דבר, כולל לצאת היום עם רוס, ככה שכל פעם אני יותר ויותר מתרחקת ממנה והיא לא מבינה שזה בגלל שהיא חונקת אותי... למזלי יש לי את אחותי הגדולה שהסבירה לה את כל זה סוף סוף... כי באמת מישהו חייב להסביר לה את זה.... שתשחרר אותי קצת ותתן לי לחיות....
אז יצאתי עם רוס היום, שישי האחרון החופשי שלי לפני הצבא, לסיטי הול. חשבנו שתהיה שם מסיבת אלטרנטיב ומטאל ונו מטאל, סינטפופ, דארק 80' וכל מיני כאלה, כי זה נחמד וזה עדיף מכלום. לא הייתה כתובה שעת התחלה, לא היו כתובים גילאים בפרסום... שמנו לב בשורה קטנה באיזה פורום שכתוב שהכניסה חינם לבני 30+... אבל התעלמנו כי לא חשבנו שיש הרבה כאלה ושבאמת יראו את הפרסום או שרוצים ללכת לשם.... אז הלכנו בכל אופן, ובהתחלה היה ממש ריק מסביב, ואז התחילו להגיע בני 20+ בערך.. ואז כשראינו שזה לא הולך להשתפר, נסענו במונית למרכז הכרמל לפגוש חברים של רוס ולשתות איתם קצת והייתה להם גם נרגילה אז כל הזמן באו ערסים לבקש נרגילה ולנסות להתחיל מכות.. היה נחמד ולא הסתבכנו בבעיות עם ערסים.. ואחרכך הלכנו לאכול פיצה איפשהו, ואז רצינו לחזור הביתה במונית שוב...
הלכנו לחפש תחנת מוניות שידענו שיש באיזור, הכל היה נחמד... ואז.........
נכנסנו בתוך חבורה של ערבים ערסים שיכורים שהתחילו פתאום להרביץ לנו... הייתי עם רוס ועוד שני חברים שלו סך הכל והם היו המון..... פתאום ראיתי שאיזה מישו מרביץ לרוס סתם ככה בא ומשך אותו התחיל להרביץ לו וכשניסיתי לעצור אותו ולהבין מה בדיוק הבעיה של היצור הזה, הוא הרביץ גם לי, דחף אותי אחורה ככה, ואז פתאום מישו אחר משך לי את היד ואמר כזה: את בואי איתי... כשבנתיים המשיכו להרביץ לרוס... משכתי תיד חזק עד שהוא עזב אותי, אפילו לא ראיתי את הפרצוף שלו, ואני ורוס איכשהו יצאנו מקן הקרציות הזה, קן דבורים.. לא יודעת מה... יצאנו בשוק לגמרי, ואז ראיתי שגם לשניים האחרים שהיו איתנו מרביצים והתנפלו כמה אנשים על כל אחד... זה היה פשוט מזעזע... אף אחד מאיתנו לא החזיר להם כלום... וניסינו פשוט להמשיך ללכת עד שאיכשהו כולנו יצאנו משם...
עד עכשיו חוזר לי הקטע הזה שאני רואה שמרביצים לרוס ודוחפים אותו ככה אחורה בזמן שמישהו מנסה למשוך אותי אליו... זה המצב הכי מפחיד שדימיינתי שיוכל לקרות לי והוא כמעט קרה.... למזלי זה לא היה יותר רציני מזה...
אז הבנים דיברו על לחזור לשם עם תגבורת ולהראות את כבודם שוב, בשישי הבא...
אני כל כך לא מבינה ובחיים לא אבין מה לעזזל הקטע של גברים עם מכות, וגם אם התחילו להרביץ להם באמצע הרחוב והם לא הגיבו והתחמקו, למה לחזור לשם שוב להרביץ להם?? אז אוקי, זה עניין של כבוד ובלה בלה, והם הרביצו גם לי וניסו לחטוף אותי ולאנוס אותי או משו, והם עושים את זה רק לקבוצות קטנות של אנשים או אנשים בודדים שעוברים לידם... אבל.. יצאנו משם כבר ולא קרה משו רציני מידי אז למה לחזור לשם?? למה? מה הטעם? מה הקטע? זה פשוט מטומטם לדעתי...
אז... יאי בשישי האחרון שלי, לא רק שלא הלכתי למסיבה שרציתי, בסוף גם הרביצו לחבר שלי וחברים שלו ואפילו לי.. למה שירביצו לי גם? טוב נו שיוויון וזה.... בדברים כאלה זה לא טוב ממש....
אז היה נחמד בהתחלה, לא משו בסוף ונראה לי ישאיר לי קצת טראומה, בכל זאת פעם ראשונה שזה אני רואה את זה וזה קורה לי מכל כך קרוב....
אז מה שבטוח, היה מעניין....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
H.T