חיפשתי מקומות מפלט .. באמת שחיפשתי.
כתבתי למחברת שמונחת במגירה על יד המיטה,זרקתי כמה משפטים לחברים הטובים ובאמת שניסיתי.
אבל זה לא זה,
אז החלטתי לפנות למוצא הבלוג הזה .. שבו אני בכלל לא נוהגת לכתוב.
אני לא יודעת מה אני רוצה בכלל לכתוב כאן,
כמה מתחשק לי לשתף.
אני משתגעת מעצמי,פשוט משתגעת מהחיים האלו.
אני כמהה לאהבה המוחלטת והטוטאלית שתמלא את עולמי,כי כרגע הוא תפל. אני מרגישה שהוא כל חסר טעם,שהריגוש לא כנה ושאני יודעת ב-דיוק מה חסר לי כדי שהעולם יצבע בצבע ויהיה בעל משמעות וטעם.
הנה למשל,הסיבה שלשמה התכנסנו,איזה קראש קטן ומטופש שאוכל לי את הראש 24/7
אני משתגעת.
אני מנפחת רגעים קטנים לגדולים,חוסר משמעות לעולם ומלואו והכל כתחליף מטופש וילדותי לאהבה הנכספת.
טוב,
אני לא ככ מוצאת פה את המילים וזה לא מהווה כלל פורקן לכתוב פה,לצערי.
נותר רק לקוות שהשטות הזאת תעבור לי מהר,
או לחלופין שאני אשיג כבר את מה שאני רוצה.
מוזר לי