לקוראי היקרים שלום רב, אני מצטער שלא כתבתי בימים האחרונים - הייתי קצת עסוק
אבל אתם בכל מקרה לא קוראים את הבלוג הזה אז זה לא משנה...אבל אם במקרה נפלתם לבלוג הזה ונכנסתם בטעות, אל תשכחו להגיב, כי התגובות שלכם זה מאריך את התקופה שאני יוכל לכתוב בלי שימאס לי...:)
לאחרונה הורדתי את הפסטיגל (זוכרים סיפרתי לכם עד כמה משעמם לי)
ויצא לי להסתכל עליו קצת
לראות את כל הכוכבים מפזזים במיטב הפלייבקים.....
ויצא לי לתהות על האושר של אותם אנשים לכאורה ברי מזל שאנחנו כל כך מעריצים וכל הילדים רוצים להיות כמוהם...
אז החלטתי שאני לא חושב שאני מקנא ברן דנקר, תום אבני או כל אחד מאותם יצורים נדירים שנמצאים אי שם באור הזרקורים...
שלא תבינו אותי לא נכון קוראי הנאמנים...אני בכיף הייתי רוצה לזיין את אגם רודברג (כמו שתום אבני עשה) או את רוני...או כל אחד מאותם כוסיות שנמצאות שם על המסך הקטן...
אבל אני חושב שהחיים שלו מאוד מסכנים...
אולי אני בתור רופא לעתיד אני מחפש מקצוע שיתן לי את האקשן והכיף שלי
אני רוצה ללמוד שבע שנים כדי אחכ להיות תותח...וכדי לעשות משהו שאני אהיה טוב בו...
תום אבני וסוגו לא שחקנים אמיתיים, לא מדובר באל פצ'ינו שעושה אומנות (וכן הסנדק זה אומנות !!!)
המקצוע שלהם בחיים, הדבר האמיתי שהם עושים בחיים האלו זה בעצם לבדר חבורת בנות צעקניות שסוגדות להם כחלק מתהליך גיל ההתבגרות...אז מה אני בטוח שזה כיף להופיע על הבמה..
אבל בסופו של היום מה יש להם כדי להראות אחכ....הבסיס של החיים שלהם מזויף, האהדה המזויפת והילדותית של כמה נקבות מסכנות, זה החיים שלהם...
אז עכשיו הם נהנים - מה יהיה כשהם יהיו בני 45 הם לא עיתונאים שעושים תחקירים ומעניינים את התקשורת (חיים הכט לדוגמא)
הם לא מלחינים, הם לא קומיקאיים, הם לא כישורניים הם סתם מה שנמצא באותו רגע...
סופם להאבד בתהום הנשייה...ולהשכח כמו כל אליל נוער שכל מה שעומד מאחוריו....
אז אני מסתכל על תום אבני דרך הטלויזיה ואני חושב לעצמי עד כמה חשוב הוא חושב את עצמו....
שהוא שווה יותר מאתנו האנשים הפשוטים...
הבעיה שהוא חי על פי החיצוניות שלו, אז שיהנה - שיזיין כי אחרי הכל אין לו שום דבר מעבר לזה....
האנשים האלו הם לא אנשים מציאותיים.....
כמובן שאני שופט אותם באכזריות כי אני יודע שאם אני הייתי במקומם אני מניח שהייתי מנצל אהדה עיוורת ומפגרת שכזאת...
אבל בסופו של דבר הייתי רוצה להיות בחיים יותר מדמות בטלויזיה..
תחלס זה הכל עניין של הרגשה ואם הם מרגישים אחלה עם עצמם בסוף היום זה הכי חשוב
אבל סופו של כל סלבריטאי מקומי זה להיות החדשות של אתמול ועם זה שום פרחה קטנה וצעקנית (AKA פקצה) לא תוכל להתווכח...
אז שתום אבני ואגם וכל החברים שלהם יהנו בחיים שלהם....
כי אני לא הייתי מתחלף איתם (אולי רק כדי לזין את רוני ואגם)
המשפט של הפוסט: "Suicide is Men´s way to tell GOD-U cant fire me i Quit"
שיהיה לכם שבוע ונהדר ואל תשכחו אל תתנו לאף אחד לגרום לך להרגיש לא שווים במיוחד לא לא יזה דמות מצוירת בטלויזה ותזכרו תמיד - החיים קצרים מדי מכדי להיות עצובים
גיא :)
נ.ב. אם אהבתם כל תוכן שכתוב בבלוג הזה תודיעו לחברכם...
אם שנאתם תודיעו לי
אם אתן במקרה בלונדיניות עם עיניים כחולות ומעל 700 בפסיכומטרי האיי.סי.קיו שלי מפורסם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
