2005 נפתחת עם העציץ הרקוב שליד המחשב וישראבלוג מעוות משהו. אם לא היתי מתעוררת עם המושימושי ועושה עמו קידוש שבת (כזה או אחר) - עוד היתי מתחילה לפחד כי כל השנה תראה בהתאם.

בעוד שבאמש כל כולם פיזזו במועדונים ושרפו את הריאות ע"י שאיפת עשן סיגריות שלאו דוקא שייך להם (אותו כנ"ל ע"י הגרת זיעה לא שלהם) - אני והמושימושי נסענו לחברים לסעוד פיצה ולקפוץ לבקר במסיבת זקנים באחד המושבים. מה טוב לראות בני 40 אלכוהוליסטים המפזזים למוזיקת טראנס משובחת. יקירתנו שאוטוטו מתגייסת השתכרה קלות (כלוט) וזרקה גסויות ואת עצמה על הסובבים, מנסה לגרור אותי לרחבת הריקודים, אל מול העיניים הצופיות של הפדופילים בפוטנציה. אחרי מספר שיכנועים כמעט והשתחררתי, עד שאיזה בן 60 זרק הערה לגביי ואני התקפלתי אל המושימושי - אל נשיקת החצות.

מה מוזר כי את סילבסטר (ושאר חתלתולים) של שנה שעברה אינני זוכרת כלל - ורק שיטוט בבלוג הביא לי תזכורת קצרצרה לגביי מעשיי במהלך 12 החודשים שעברו (מה היתי עושה בלי תזכורות "זה החיים שלי" מהבלוג? - אני בקושי זוכרת מתי היומולדת שלי) - ביניהם ארטיק (טפו) ומסיבות רוסים ביזאריות. ככל הנראה אלכוהוליסטים מרקדים שנתקעים בקירות, מגורים שלא בבית אמאבא ושותפים ביזאריים הופכים לאט לאט לארוע שנתי...

טוליק ופאולו-חאוויאר, שני העכברושים ש(משום מה) אני מגדלת הולכים וטופחים - מה שגורם ליותר ויותר אנשים להבטיח כי בקרוב יתחילו להדיר את רגליהם מחדרי. מחד - הדבר מהווה תירוץ טוב לא לנקות את החדר (ממילא אין מבקרים ואני בקושי ישנה שם) - מצד שני אדי הלכלוך וריח המכרסמים עוד שניה יתחילו לחדור לסלון (מצד שלישי - גם אותו אפשר שלא לנקות. בשביל מה יש שותף? ).

נו נו, שנה טובה לכולם (בעיקר לבן זוג האהוב) - מי יתן ועציצים רקובים ישובו לפרוח.