אני רושמת בפייסבוק וחושבת על הבלוג.

הצורך לכתוב גואה בי, אבל היד אינה משגת את המחשב ובנייד שצמוד אלי רב היום, קשה לרשום יותר מכמה תווים בודדים (וגם אז ההודעות שלי נראות בערך ככ!הח, בטח כשמנסה להקליד בזמן הנקה).

 היו לי פרצי רגשות שהספקתי לשרבט על הוול של ספרצוף, אבל הם שייכים לכאן באמת ולכן אני מביאה אותם בשם אומרם (או משהו כזה):