(מוזיקת רקע מעצבנת וערפל עוטה את הבלוג)

תזכיר קצר יעלה כי בימים הללו האני מסתובבת עם פלאפון דנדש ומחודש המלא בפורנו רך מבית היוצר של הקטן של הבוס שתרם ברב אהבתו אלי  (הבוס, לא הקטן שלו...) את המכשיר הישן שלו  - כשהנוקיה הגרוזינית שלי (הידועה גם כ"משה") נגנבה בחדר כושר. בסוגריים כפולים ומכופלים (כאילו שחסרים פה כאלו) יש לציין כי הבוס דואג לזרוק מדי כל כמה ימים כי הבוסאשתו לא העניקה לו בת - ורגע וחצי לאחר מכן מפנק אותי בצורה בלתי סוטה (או לא בלתי חוקית) ומאוד נחמדה - כמו הענקת פלאפון או סתם נחמדות יתרה עד אשר אוזניה של הבוסאשתו מעלות יותר עשן מאותן ארובות נשר חמדמדות.

נקסט.

המחסור בפוסטים או בידע כללי של הארץ (למשל - שמיעת חדשות, קריאת בלוגים ודסקוס פעיל עם שארית פליטת החברים שעוד לא התגייסו או רבו איתי) נובע מכך שהמחשב נלקח לתיקון ע"י בחור נחמד עד מאוד - וכרגע השתכן שם קבע - היות והטיפול בביתו של ההוא אדיב יותר ושם, לכל הפחות - אין עכברושים.

ביום השבת לקודשו הלכתי עם אישטוב לבקר את חמי טבריה ולטבול את שריריי הדואבים בבריכות מלאות הגוויות ששם (פגרי זבובונים, עכבישונים ומיני זקנים שנתייבשו יתר על המידה במים החמים). בדרך יצא לי לפגוש גם את אותה שמש קופחת אשר ערכה מפגש מעמיק עם עורי הלבנבן במשך 4 שעות (ללא מקדם הגנה, יחי הזקיקים הבלונדידניים שבקודקודי) וגרמה לי להראות כפרסומת מהלכת לאורנג' או להוט - תלוי מאיזה צד מסתכלים (לא כולל את זה המתקלף). בכלמקרה - הפוטוסינטזה המרוכזת הזו גרמה לי לוואחד מכת חום ויחד עם ריצה רטובה נהפכתי ליצור חולה עד חלושעס מאוד - שברגע זה ממש מבלה בביתה של אמאבא במקום לעשות כסף ו/או משקפיים.

אך עם כל וכל - העיקר זה חיוך (ולהאכיל את החולדות...המממ.. ). יומטוב.