לחזור מעבודה. אחרי שהבוס ובעלה צעקו, התעללו, נגעו ופתחו (חבילות, אותי עדיין לא). בפינה נידחת של הארון הריק למצוא תה שקניתי לא מזמן - "צ'אי מסלה, תה תבלינים הודי". קצת סוכר, הרבה חלב ו.... המממ... אין רעש, אין משקפיים, כולי מתענגת על הטעם המתובלן שדופק לי על הלשון, זורק אותי רגעים מספר רחוק מהימים המטורפים הללו.

עכשיו רק חסר לי למצוא שמפו בריח תפוחים, כזה שאני מחפשת מאז כתה ז' והחושים שלי נכנסים לאקסטזה של רוגע.

ואם בטירוף אסקינן - כל כולי הפכתי להיות תומכת גרוזיה, כשגם את הפאנל המתקלף בפלאפון המחודש שקיבלתי אחרי שהישן נגנב (משפט לוגי מבריק לכל הדעות) צבעתי בלק בורדו עם קישוטים וכעת שמו בישראל - זגאשווילי.

לילה טוב אדונים ואדוניות.

שתו תה ונקו אסלות.