* LiFe LeSs *

All I need is love!

Is that to much to ask?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?!?!?

ההרגשה הזו לא שווה כלום..

ההרגשה הזו. אתם יודעים.

ההרגשה שמתחילה בגרון שלך, לוחצת ולוחצת כאילו חונקים אותך? לוחצת כל כך חזק שקשה לך לדבר, קשה לך להוציא את מה שיש לך להגיד.

ותמיד יש מה להגיד. תמיד יש מלא מה להגיד.

ההרגשה הזאתי שמרוב לחץ על הגרון אתה לא יכול לנשום, והלחץ עובר לעניים. עניים שכל כך משתדלות לא למצמץ רק בשביל שלא תנזל הדמעה. ושהיא נוזלת, היא לא תבוא לבד. לא. היא לעולם לא תבוא לבד. היא תביא איתה את כל המים שקיימים אצלי בגוף. ו 70% מיים זה לא מעט.

והלחץ, הלחץ בגרון לא יעזוב אותך לעולם כאילו ובא להגיד לך "אתה בנזונה". כאילו ובא להגיד לך "אתה חרא של בנאדם". כאילו ובא להגיד לך "זהו. אתה תקוע איתי לנצח עד שתטפל בבעיות שלך".

מה הוא חושב!?!?? שלא בא לי לטפל בבעיות שלי!?!!? אבל אני לא יכולה. אני פשוט לא יכולה. לא הכל תלוי בי. הלחץ בגרון לא מבין את זה, וכנראה שגם חברות שלי לא. הן, והגרון כמובן, מבינים רק שאני חרא של בנאדם. הם לעולם לא יראו מעבר לזה...

אולי אין מעבר לזה? אולי אני פשוט חרא של בנאדם?

אולי.