יואב החליט שאני צריכה לחפור עמוק בזכרונותי ולספר לכם שלושה דברים מעניינים שלא ידעתם עלי. כמה חבל שרוב מי שקורא בבלוג יודע עלי בערך הכל. זובי, אתם תקראו ואפילו תגיבו:P

אז המ. לאלה שאני מעבירה להם - הקטע הוא לספר על עצמך שלושה דברים מעניינים שלא ידעו עליך, ואז להעביר את השרביט לשלושה בלוגרים אחרים - והם יצרפו קישור לפוסט שלך.

1. כשהייתי בת 13, בשוונג של קריירת השירה:P, החלטתי שאני כותבת לעצמי אלבום שלם. וככה עשיתי. זה היה באנגלית, בכתב מחובר אפילו. אלה היו 13 שירים, דביליים לחלוטין - במבט לאחור. היה לי אפילו לחן ומאד הייתי גאה בעצמי על השירים האלה. אחד מהם היה על תאונת דרכים, ואני לא ממש יודעת למה כתבתי על זה. אולי כי גם לי הייתה כזאת, קטנטונת - שבעקבותיה נהרג התינוק שהיה בבטן של אמא שלי.

2. יש לי שם אמצעי, ע"ש אמא של סבא שלי. הוא כתוב על כרטיס האשראי שלי, בתעודת הזהות וכמובן - תמיד היה כתוב ברשימות של ביה"ס. תמיד פחדתי מהזמן בו מקריאים שמות בכיתה, כי לא רציתי שידעו שזה השם השני שלי. הייתי נלחצת ממש כשהיו באים מורים חדשים עם הרשימה הארורה הזאת, ורובם היו קוראים בשני השמות שלי. אגב, כשהילדים היו מסתכלים ברשימה הם היו תוהים למה כתוב לי שוּש ליד השם, והם מצאו שזה מאד מצחיק. כן, קוראים לי גם שושנה.

3. רציתי לספר שאני מסורתית, אבל אתם יודעים, והנה אפילו סיפרתי. אז המ.

מאז שהייתי ממש קטנה ידעתי שאני רוצה להיות מפורסמת, רק לא ידעתי מה בדיוק רציתי לעשות בשביל זה. דודה שלי אומרת שהייתי לוקחת את כל הילדים ושרה להם (עמדתי על כיסא והמיקרופון שלי היה מערוך). אני דווקא התחלתי במשחק - בכיתה ה שיחקתי בהצגה על ילדים בשואה - ושם פגשתי (לא ביודעין) את החברים הכי טובים שלי מהתיכון. בגיל 11 התחלתי לשיר בגלל מלאני סי, ובכיתה י"א הקלטתי את הדמו שלי. מאז אני בבמה, ומגניב לי לגמרי.

אז המ. אני מעבירה את השרביט הזוהר מנצנץ שלי לניית'ן, ללירונית (שביקשה לא לפרסם) ולמורן.

מחר חוויות יום כיפור:P