על רקע עיתונות שמעדיפה דרמטיות על פני סיקור מאוזן והתלהמות על פני כתיבה שקולה, גילו ווינט אחריות מפתיעה בהתייחסות לרצח הנערה שמזעזע את המדינה, וקברו את מוצאו האתיופי של הרוצח עמוק בתחתית הכתבה (אליה אף אחד לא מגיע במילא). ההתעלמות הזו חזרה גם בידיעות ב-NRG ובוואלה. מפתיע שהאירוע הנוראי לא הפך להיות אמצעי ניגוח כלפי האתיופים, ושהעיתונות התעקשה בצורה מאוחדת ומעוררת תמיהה להתעלם מהמוצא ולהבליט דווקא את הפרטים האחרים בסיפור: היות הקורבן לא מוכר לרוצח, מקום הרצח וכן הלאה.

מעניין למה דווקא במקרה הזה גילתה התקשורת (לפחות המקוונת, תכף נראה מה תוליד מהדורת החדשות בטלוויזיה) בגרות וסבלנות עדתית והתמקדה בזוויות אחרות מזו לה היא רגילה. מעניין אם כך היה קורה גם במקרה של עולה מרוסיה, למשל. ההשערה שלי, אגב, היא שלעיתונות יש אג'נדה אחרת - הדגשת התגברות האלימות בקרב בני נוער - שהיא לא רצתה להאפיל עליה. אם אפשר לפטור את האלימות כמנת חלקה של מיעוט אתני "שלא השתלב במדינה", זה סותם את הגולל על בעיה אחרת שמתוקשרת היטב בשבועות האחרונים.