מועצת הרשות השניה החליטה בפזיזות להשעות את התוכנית אקזיט מלוח השידורים, עד לקיום שימועה בעניינה, ולקבלת החלטה סופית האם להוריד או להשאיר אותה באוויר. אקזיט היתה כבר זמן מה על הכוונת והביקורת עליה התמקדה במעשיו של עופר שכטר בשידור ומחוצה לו (הו לא, הוא חשף את התחת, הו לא, הוא אמר כוסיות בשידור. אנחנו מ-זו-ע-ז-עים) ובפגיעות אתיות שביצעה התוכנית, לדעתה ההיסטרית של הרשות השניה.

ההתעסקות הקטנונית בכל מילה טפשית שמוציא עופר שכטר מהפה והרעש הגדול מכל תלונה שמגיש אזרח שנפגע מהתוכנית, מפספסים לחלוטין את הבעיה האמיתית של אקזיט. התוכנית, שסוחפת אחריה קהל צופים צעיר וגדול מאוד, מציגה מודל בעייתי מאוד לחיקוי של בני הנוער, ונגד זה מעדיפים לא לצאת בגלוי. גם אם היה עופר שכטר מפיק רק מרגליות טהורות מפיו, אקזיט עדיין מעבירה היום מסר קשה מאוד לנוער: יש רק דרך אחת להיות קוליים ומגניבים, אתם חייבים להיות רזים וסטייליסטיים כמונו המנחים המקסימים שלכם, להיות רדודים ולהתעסק רק במראה החיצוני שלכם, לצחקק וללהג ללא מטרה, והנה גם מוצרים מד-הי-מים שקיבלנו עליהם כסף ולכן אנחנו משבחים אותם בשידור, אז תקנו, כאילו?

בעידן מוצף תקשורת, בו בני הנוער מקבלים כל כך הרבה מסרים שלא מתאימים לגיל שלהם ושהם לא יכולים לעבד בביקורתיות המתאימה, קל להיות מושפעים מההגדרות הרדודות של אקזיט על איך צריך להיראות, להישמע ולהרגיש. הבעיה היא שאקזיט מסרבת לקחת את עצמה ברצינות, והצעירים נוהרים אחריה בלי מחשבה שניה. מאוד יכול להיות שהצפייה האינטנסיבית דווקא מקשה עליהם בחיי היום היום, בהם הם צריכים להתמודד עם הפער בין שאיך הם מתנהגים ונראים ובין הדימוי שהם למדו מהטלוויזיה. זה כמובן לא אופייני רק לצפיה באקזיט, אבל אפשר היה לצפות מתוכנית שמגדירה את עצמה כתוכנית הדגל של הנוער לגלות קצת יותר אחריות.

אנחנו? מודל לחיקוי? הצחקתם אותנו