צילום: נעה ז.

איזה פסטיבל מדהים היה האינדינגב הזה!!!

יומיים של שכרון חושים. שתי במות מוזיקה אלטרנטיבית מעולה מעשרות הרכבים. מדבר. בחורות בבגדים קיציים מאוד. ללא חסויות ענק של תאגידי משקאות או סרטן לאוזן, או לריאות.

צילום: אסף אנטמן

מארגני הפסטיבל לא צפו את ההתנפלות השנה, לאחר ההצלחה של השנה שעברה כל מי שהיה חזר בעיניים בורקות ואמר לכל החברים שלו שבפעם הבאה שלא יעזו לא לבוא. אז הם באו.

ב-10:36 עלתה הודעה באתר אינדינגב שאפשר לבוא, יש עדיין כרטיסים.

ב-12:48 עלתה הודעה שמכריזה שאזלו כל הכרטיסים.

"לצערנו אזלו כל הכרטיסים לפסטיבל, תודה וסליחה" צילום: נעה ז.

הדיווחים דיברו על למעלה מאלף איש שהגיעו אך נותרו בחוץ ללא כרטיסים. חלק מהם נשארו בכל זאת ונהנו מהופעות הבמה האקוסטית שניצבה למרבה השמחה מחוץ לגדר הפסטיבל!

בסביבות שתיים בצהריי יום שישי אספה אותי אסנת, נוהגת בבסטרבותמוביל ומנווטת חבורה עליזה של משוררים וקומיקסאי למחוזות עלומים בנגב.

מכרנו מלא ספרי קומיקס ושירה ואמנות בדוכן בסטרבות, צ'יקי אסנת ומתי הקריאו שירים בבמה האקוסטית, חלקם בליווי היומן ביטבוקס מצויין של איזה שחור שהזדהה כ"קינג" וגם הופיע עם להקת MEWE. לידנו נפרשו ארגזי הספרים של חנות "עשן הזמן" מבאר-שבע, ששמה נלחש בהערצה ושמעה הגיע למרחקים.

עוד נקודה כאובה, מלבד כשלי תחזית כמות הקהל, הייתה מחירה היקר של הבירה: 17 ₪! בחוצמיזה זה היה 10! מצד שני הבר הפתיע במיני צנוניות חמודות וטעימות שהוגשו חינם על הבר.

אז מה רציתי להגיד? אה, כן.

כבר לפני שנה העלה רותם את הרעיון המוצלח של לעשות מסע גרפיטי ופשוט להוסיף גלעד לפני כל הגרפיטי של כהנא צדק. מה התעצב על ליבו לגלות שבינתיים עוד מישהו חשב על ההברקה, שהופיעה על חולצות בדוכן החולצות. רותם גם הופיע עם דרבוקאית על הבמה האקוסטית.

בקיצור, אז גלעד כהנא הוא מלך המשיח.

הוא נביא. הוא ענק.

צילום: אסף אנטמן

ג'ירפולוגים רציניים ממני טענו שהוא לא היה במיטבו, אולי מחמת צינון, אבל אני לא חשתי בזה, אני לא הולך לכל הופעה של הג'ירפות, אבל נראה לי שאולי אני אתחיל. הוא פשוט תותח.

היו עוד כמה הופעות שנהניתי בהן, אבל באמת אין על כהנא.

נ.ב. רות דולורס - את לא שרה, את גועה בבכי. עמותת נפגעי רות דולורס (עמותה לא רשומה) קוראת לרות דולורס ללמוד לשיר או להפסיק לבכות.

צילום: נעה ז.

שיחות ששמעתי התחלקו לשניים: אלה האופטימים, שדיברו על איך אפשר לעשות את הפסטיבל אפילו עוד יותר טוב בשנה הבאה, ורובם גם דיברו על להגדיל אותו ולהאריך אותו, ואלה הפסימיים, שאמרו: שמע, הפסטיבל הזה הוא מדהים, הוא הצלחת ענק, אבל זה אומר שהוא ילך ויגדל, וזה כבר לא יהיה אותו דבר כמו בהתחלה. אתה תראה איך הוא יהפוך למפלצת מסחרית תוך חמש שנים. ולהם אני אומר: וואללה, תנו לי חמש שנים כאלה ואני בהחלט בסבבה עם זה.

מאז ערד ועד חוצמיזה לא היה כאינדינגב. העובדה שהוא מתרחש בסוף אוקטובר אומרת שלא חם מידי, ומצד שני בלילה לא קר מידי. ישנתי בשק"ש (מושאל מרותם, שוב תודה. מעין תחזירי לי את האוהל! ואת השק"ש!) בלי אוהל, באמצע שדה טרשים, וישנתי ממש טוב.

צילום: נעה ז.