כבכל שנה, מפיקה האגודה לזכויות האזרח בישראל כרזה העוסקת באחת מזכויות האדם ובחשיבות שבשמירתה, וכאן ניתן לראות כרזות מהשנים הקודמות. הכרזה מופצת ע"י משרד החינוך בכל בתי הספר של החינוך הממלכתי, הערבי והממלכתי דתי בארץ, יחד עם ערכת הסבר הכוללת הצעה למערך שיעור למורים.

השנה נפלה בחלקי הזכות לעצב ולאייר את הכרזה של שנת השישים, לאחר שמספר מאיירים שלחו סקיצות לדמות מובילה. עבדתי עם עודד ציפורי ממחלקת החינוך של האגודה, שהחליט לרגל המאורע לתקוף כמה שיותר זכויות בבת אחת. בישיבות סיעור המוחות עבדנו על עיצוב הכרזה סביב הדמות המובילה, הילדה שקראנו לה יסמין, שתופיע באיור מרכזי גדול וגם ב-15 איורים שונים שמציגים מצבים של הפרת זכויות אדם בסיסיות, בעיקר בארץ אבל גם בעולם.

עמדו בפנינו כמה אתגרים:

ראשית, לפשט מצבים מורכבים של עוולות שאחראים להם גופים שונים לכדי איורים מתומצתים שבהם ילדים בגילאים שונים יוכלו לענות על השאלה "מה כאן לא בסדר". נוצרו איורים שהם רק פתח לדיון בשאלות: האם נעשה פה עוול (מורים ומורות יוכלו להביא דוגמאות מהתקשורת)? למי? ומי גורם לעוול?

שנית, כדי לקבל את אישור משרד החינוך, נאלצנו לקבל את אישורם לכל אחד מהאיורים. באופן טבעי, משרד החינוך מגן על האינטרסים של המדינה, ולכן היינו צריכים להצניע את אחריותה של המדינה לחלק מהפרות הזכויות, או למצוא פתרונות מחוכמים להעברת המסר בלי שייפסל האיור.

למשל:

באיור המתאר הריסת בתים בכפר לא מוכר בנגב, העלמתי מאפיינים סטריאוטיפיים לבדווים, ובשלב שני העלמתי כליל את הבולדוזר הצהוב, שסימל את רשויות המדינה. אז באיור הסופי לא רואים מי הרס את הבית. קצת סתום, אבל לפחות בשאיפה, מעורר מחשבה ודיון.

התלבטנו והתווכחנו אם צריך כותרות או כתוביות לאיורים. אני חשבתי שצריך, עודד חשב שלא. בסוף הפוסטר יצא ללא כותרות. עכשיו נחכה למשוב מהמורים.

הנה כמה סקיצות ואיורים סופיים:

 סקיצות לעיצוב הדמות של "יסמין":

איורים שלא הופיעו בסוף בפוסטר:

איורים שמופיעים בפוסטר:

(באיור שלעיל הורדנו את הבולדוזר בגרסת הפוסטר שהופץ ע"י משרד החינוך, כדי שחלילה לא יחשבו שהמדינה היא האחראית להפרת הזכות למגורים)

לפעמים, יסמין בעצמה משתפת פעולה עם הפרת זכויות האדם:


ולפעמים היא בין הנפגעים:



הפוסטר כולו: (כאן בגודל מלא)