בשבת חיילי חטיבת כפיר היכו פלסטינים ופעילי שמאל שניסו לסייע להם להגיע אל שדותיהם. במשך חלק גדול מהזמן נכח בשטח מפקד חטיבת כפיר, אלוף משנה איתי וירוב. בשבועות האחרונים התפרסם וירוב בעקבות עדות שנתן במשפט על התעללות בפלסטינים של אחד מפקודיו. בעדות זו, וירוב אישר למעשה הפעלת אלימות כלפי נחקרים. בעקבות עדותו, ננזף על ידי אלוף פיקוד המרכז גד שמני. רק השבוע עתר ארגון "יש דין" לבג"צ במטרה להשעות את וירוב מתפקידו.

הפעיל ינאי ישראלי מדווח מחזית העימותים בין הכפר ספא למתנחבלי בת-עין ומג"ב (כל הטקסט בפוסט שלו, לא שלי):

בשבוע שעבר מתנחלים עקרו ושרפו יותר מ-120 עצי זית וגפנים השייכים לחקלאי חירבת ספא. כתבתי על כך ברשימה קודמת. בדיעבד מסתבר, שיומיים או שלושה קודם לכן, שיגר ארגון "יש דין" מכתב בהול אל מפקדי צה"ל בגדה, ובו דרש מהם לפעול באופן מיידי כדי להגן על אדמותיהם של תושבי הכפר. פרט לתיעוד המצולם של המתנחלים בעודם מיידים אבנים ותוקפים את החקלאים תוך כדי התעלמות החיילים הנוכחים במקום, לידי "יש דין" הגיעו עדויות נוספות על מתנחלים מבת-עין שאיימו לשרוף את שדותיהם של תושבי הכפר.

תגובת הצבא להשחתת השדות לא איחרה לבוא. אתמול הורגשה הסלמה בוטה באלימות החיילים והשוטרים כלפי החקלאים הפלסטינים וכלפינו, פעילים ישראלים ובינלאומיים שלבקשת תושבי הכפר הגיעו למקום כדי ללוות את החקלאים לשדות שהושחתו.

בניגוד לשבתות הקודמות, הצבא הפעם כלל לא נתן להתקרב לשטח. כוחות צה"ל ומג"ב המתינו כבר ביציאה מן הכפר, כקילומטר לפני השדות. הם הכריזו על שטח צבאי סגור והחלו לתקוף ולעצור פעילים, תוך שהם כובלים את ידיהם מאחורי הגב באזיקוני פלסטיק.

אנשים הוכו בברוטאליות, הוטחו על הרכבים המשוריינים והוטלו או נגררו בכוח על הקרקע (לתהליך זה קוראים במשטרה ובתקשורת, בפשטות, "עוכבו לחקירה"). אז החלו החיילים והשוטרים לדחוף בכוח את שאר הפעילים לכיוון הכפר, תוך שהם מכים, מקללים ועוצרים פעילים נוספים (אפשר לראות חלקים ממה שהתרחש כאן, ולקרוא כאן וכאן).

)אקטיבסטילס(

אחד הפלסטינים צועק לחיילים בעברית שאין להם זכות להיות כאן. שוטר מג"ב עם תג שם מכוסה, אשר במקומו בולט מגן דוד שצוייר על גבי השכפ"צ מתקרב אליו: "תגיד לי עוד משהו, ואני שובר לך את היד"

החיילים דוחפים לכיוון הכפר. שניים מהחיילים מסננים שיר פמיניסטי קטן: "סעו יא זונות, סעו יא שרמוטות, כולכם זונות, כולכם שרמוטות"

חיילים תופסים את אחד מהפעילים הישראלים, גוררים אותו על הקרקע וכובלים אותו, לאחר שאמר להם שהם מכים אנשים ללא כל סיבה.

החיילים לא מרוצים מהתקדמותו של אחד הפלסטינים במעלה השביל. הם מתנפלים עליו מאחור ומפילים אותו על הקרקע. אני נדחף הצידה ולא רואה מה הם עושים לו. כמה רגעים אחר כך אני רואה אותו מתפתל מכאבים. רגלו שבורה.

אבל החיילים לא הסתפקו במעצרים, במכות ובמניעת הגישה לשדות. כוחות רגליים וממונעים פלשו לתוך הכפר עצמו, ודאגו לגרש את הפעילים הישראלים מתוכו. איימו עלינו שאם לא נסתלק מן המקום בתוך דקות יגררו את המכוניות שבהן הגענו. בשלב זה, שכבר היה ברור לגמרי שמבחינת הצבא שם המשחק היום הוא להראות מי בעל הבית, עצרו לפחות עוד עשרה פעילים. בסך הכל נעצרו 26 פעילים.

התנהלות זו לא הייתה פרי גחמתם של שוטרי מג"ב או של הקצינים הזוטרים שנכחו במקום. במשך חלק גדול מהזמן נכח בשטח מפקד חטיבת כפיר, אלוף משנה איתי וירוב. בשבועות האחרונים התפרסם וירוב בעקבות עדות שנתן במשפט על התעללות בפלסטינים של אחד מפקודיו. בעדות זו, וירוב אישר למעשה הפעלת אלימות כלפי נחקרים. בעקבות עדותו, ננזף על ידי אלוף פיקוד המרכז גד שמני. רק השבוע עתר ארגון "יש דין" לבג"צ במטרה להשעות את וירוב מתפקידו.

ישראלים רבים מסרבים להאמין להיגיון שבו פועל הכיבוש. "איך זה יכול להיות שהחיילים והשוטרים מענישים את הפלסטינים, אם המתנחלים הם אלו ששורפים את שדותיהם?"; "מה, כל החיילים סדיסטים? זה לא הגיוני"; "אבל למה הם הגיבו כך, זרקו עליהם אבנים?"; "אבל כתוב בעיתון שיש הקלות במחסומים ושאובמה נשא נאום נהדר והוא לוחץ"; "איך זה יכול להיות??".

האמונה בעולם דמוקרטי-חוקי-מוסרי כל כך חזקה, עד שגם כאלו שמכירים את הנתונים והסיפורים חווים הלם בפעמים הראשונות שרואים במו עיניהם, ולעיתים גם מרגישים, כיצד מה שהחיילים והשוטרים עושים בפועל, בשטח, מנוגד ניגוד גמור לעקרונות המוסריים הבסיסים ביותר, ולעיתים גם לחוק (בג"ץ למשל קבע כבר ב-2006, שאסור למנוע מחקלאים פלסטינים להגיע לאדמותיהם באמצעות צו שטח צבאי סגור, ובמיוחד אם הסיבה להרחקתם היא התנכלות של מתנחלים אליהם). קשה להאמין שבסופו של דבר ההיגיון שמכתיב את מה שקורה הוא ההיגיון הוותיק והמפורסם של המקלות: אלותיהם של המג"בניקים והחיילים.

לקראת סיום הרשימה, הנה עדותו של אחד מהפעילים שנעצרו על מה שהתרחש בג'יפ, בדרך לתחנת המשטרה:

[בתמונה זו שצילמתי רואים את השוטר שעל פי עדותם של שלושת הפעילים, היכה אותם באגרופו ובאלתו, שעה שהיו עצורים וכבולים בג'יפ.

זהו אותו שוטר ששמעתי בעצמי מאיים על אחד הפלסטינים שאם ימשיך לדבר אליו הוא ישבור את ידו.]

ולסיום נימה אופטימית: לאחר שבועות שהגישה נמנעה מהם, הצליחו היום מספר חקלאים מחירבת ספא להגיע למטע השזיפים שלהם ולעבוד שם, מבלי שגורשו על ידי החיילים. הימים והשבועות הבאים יגידו האם אכן מדובר בשינוי של ממש בהתנהלות הצבא במקום, או פשוט במהלך זמני שנועד לטשטש את האלימות ושיתוף הפעולה עם המתנחלים העבריינים מהשבועות האחרונים.