ביום שישי בשבע וחצי לפנות בוקר אספה אותי אסנת, נוהגת ביד רמה בבסטרבותמוביל, ויצאנו למסע קצר צפונה לקיבוץ פרוד, השוכן על שיפולי הרי צפת, ממש מתחת להר כפיר, לא רחוק מכרמיאל, קצת אחרי ראמה.

קיבוצניקים אדיבים במיוחד כיוונו אותנו לאתר הפסטיבל, הגענו בעשר בבוקר וההקמה הייתה עוד בעיצומה, אז אסנת הלכה לישון ואני הלכתי לטייל. יש שם שני קברי "צדיקים" משופצים, שממוקמים לגמרי במקרה ליד חרבה של כפר ערבי, שהמבנה היחיד שנותר על כנו בה הוא מצבת שיש של עוד קבר. מוזר שעוד לא ייהדו גם אותו. בכל מקרה יש שם נוף לכנרת והרבה פרות, והרבה עצי זית.

בקיצור אחר כך הקמנו את הדוכן של בסטרבות, ומכרנו מלא קומיקס, מגזיני מעיין, ספרי שירה ושאר פרסומים איזוטריים של הוצאות עצמאיות שרובם מעולם לא ראו סניף של סטימצקי מבפנים.

אז איך היה שאר הפסטיבל אתם שואלים?

קודם כל באופן כללי היה אחלה וכיף של פסטיבל בטבע ללא חסויות מסחריות ועם ניחוח חציר וקש ואוויר גליל צלול כבירה. וגם אם תגלו בשורות הבאות נימות ביקורת, הרבה כבוד לתמר ואורי שהרימו את הפסטיבל הזה.

אז ככה: היו הרבה פחות אנשים משנה שעברה, אולי חצי. תרמו לעניין הרבה גורמים: איחורו של הפסטיבל בחודש וקירובו לאינדינגב ולפסטיבל הלם כרך שיתקיים בצוותא בסופ"ש הבא, ולשאר אירועי החגים, ובטח גם מאות ההופעות מחו"ל שהגיעו הקיץ וכתשו לחובבי מוזיקה חיה את הארנק. חוצמזה, השנה היה מעט מאוד יח"צ לחוצמזה, ככה שכמעט רק חובבי אינדי שורצי פורומים ייעודיים וחבריהם בפייסבוק ידעו על הפסטיבל. נראה שהמארגנים לא עושים מאמץ לייחצן את הפסטיבל לתושבי האיזור הצפוניים. מה, הרי לכל ערב מזרחי או ערב פאב הכי נידח מכסים את תחנות האוטובוס בכל האיזור בפוסטרים זרחניים. או שאולי לא רציתם שהם יגיעו?

מצד שני זה היה נחמד שזה היה כזה פסטיבל זעיר ואינטימי ולא המוני וסואן.

הבירה עלתה 15 לשליש גולדסטאר או 12 אם משתמשים בכוס רב פעמית.

צילום: fakepeterpan. בצילום בפליקר הוא תייג את שמות האמנים.

איזה להקות אני מציין לטובה?

צילום: יעל רגב

טרמפולינה שסגרו את הפסטיבל היו פיצוץ, תומר יוסף הוא המלך של העולם, פרפורמר אדיר, נחש-נמר, לפיד תימני שבוער כאילו תקעו לו פלפל חריף בתחת ועל הלשון, ראפר בחסד, פצצת אנרגיה שחמחמה. הוא חכם, הוא מושחז, הוא מצחיק. במילים שהוא כותב ושר הוא מקדם ערכים כמו חילוניות, אנטי מיליטריזם, אנטי כיבוש, וכל זה בלי להיות מטיף נודניק אלא משולבים בגרוב מטורף.

המוזיקה שבנו הנדלר והוא עושים היא ראפ-פאנק-פאנק-מטאל רקידה וסוחפת.

הנאומים של גלעד כהנא היו טובים, גם הוא שנון ומשמש כקול של שפיות ולא מתבייש להיות מפורש פוליטית, שזה נדיר עד כאב במוזיקה המקומית. מצד שני הוא נשמע קצת משועמם. האלבום שהוא הוציא לאחרונה באנגלית הוא די בינוני בעיניי, גם במילים וגם בלחנים, בייחוד בהשוואה לזיקוקי הדינור של הג'ירפות.

את אשכרה מתים אני זוכר במעורפל אבל לטובה.

בגלל שחוצמזה מקדיש את עצמו בעיקר לרוק אלטרנטיבי, היה חסר לי מאוד גיוון סגנוני, כך שקולולוש ורגאייסטן בלטו לטובה. קצת ביאס שרוב ההופעות היו קצרות מאוד, חצי שעה ועופו מהבמה. כל פעם שהעסק קצת התחיל להתרומם נגמרה הופעה והייתה הפסקה של חצי שעה.

הליינאפ הוצב במקום כזה שרק ביום השני גיליתי אותו. הוא בכלל היה שם ביום הראשון?

צילום: fakepeterpan. בצילום בפליקר הוא נתן את התרשמותו שלו מכל אחד מאמני היום השני.

אני בטח לא מומחה בבניית ליין אפ, אבל היו בחירות מוזרות. ההרכב של אורי פרוסט ואיתן רדושינסקי, הממבו ממבאס, שאירחו את מאיה דוניץ, שעושה מעולה כל מה שהיא לא עושה, נתנו בראש אחלה אלקטרוניקה רקידה וסוחפת, אבל נתנו רק שניים וחצי שירים בצהרי יום שישי, במקום להרים את הפסטיבל לשיאים של קרחנה בלילה.

אחת ההופעות המרכזיות בשישי בלילה הייתה של צמד ברלינאי, גרמני וצרפתייה או להיפך, בשם Les Trucs.

מהדוכן שמענו אלקטרו מהיר ושבור במיוחד וצרחות בגרמנית שנשמעו כאילו מישהו חזר מן המתים להכניס אותנו למקלחות.

רק כשצולחים בעוז את מעגלי הקהל ונכנסים למעגל הפנימי של ההופעה, מבינים שמדובר באמנות מיצג חי. שני הליצנים עומדים בתוך הקהל, פנים אל פנים, שניהם עם כמה מקלדות מולם, ומיקרופונים שמחוברים להם לראש בצורה מצחיקה.

צילום: עידן אמתי

הם מנגנים את ה-8 ביט שלהם - כל המקלדות משמיעות צפצופים שמזכירים משחקי מחשב פרימיטיבים מהאייטיז, כל מיני ציוצים ורעשים, במהירות אדירה ובמקצב שבור. שני המוקיונים מנסים לשקף בריקוד, בתנועות גפיים וראש את המוזיקה - הם נראים כמו שתי ציפורים על אסיד. זה נשמע מפגר לגמרי אבל בלייב זה ממש משכנע.

הבעיה היא, כאמור, שמי שלא נמצא במעגל הפנימי של ה-20-30 איש לא יכול להנות מכל החוויה.

קרוסלה היו אחלה כרגיל, למרות שקצת חבל שתמר אפק קיצרה את השיער כי הוא לא התנופף בפראות סביבה כמו בשנה שעברה כשהיא ניגנה וצרחה בפראות.

כנסיית השכל היו משעממים ובכייניים כרגיל ולא שייכים בכלל.

חוצמזה חלמתי בלילה שהופיע אסף אמדורסקי, ובבוקר התברר שלא הייתי היחיד שחלם את זה.

עוד צילומים מחוצמזה 3 בפליקר.

הרשמים של יעל רגב בוינט.

נויה כוכבי ראיינה את תמר אפק.

הצילומים של חיה מחוצמיזה.