ואילו אני רוצה לטעון שכל מי שישווה את דעותיי מלפני 4 שנים לדעותיי היום ימצא דווקא שהן עברו תמורות רבות.

כך למשל, בקיץ 2005 תמכתי בהתנתקות מעזה שביצע אריאל שרון, למרות שכבר אז היה חשש שההתנתקות מעזה בוצעה כדי למנוע נסיגות עתידיות בגדה. כמוני, רוב השמאל הציוני ואף חלקים גדולים בשמאל הלא כל כך ציוני שמחו לראות פינוי התנחלויות בכוח.

רק מתי מעט הזהירו שהתנתקות חד צדדית ללא הסכם עם הפתח המתון היא למעשה פרס לחמאס הקיצוני. רק מעטים ניסו להשמיע את קולם של אנשי הרשות הפלסטינית, שהתחננו שישראל תתיר מעבר של שוטרי הרשות מהגדה לעזה, כדי לחזק את כוחות הרשות שם, כדי למנוע השתלטות החמאס על עזה. שרון סירב.

גם אני לא שמעתי ולא רציתי לשמוע.

מודה: טעיתי.

ההתנתקות התגלתה בחלוף השנים כמזימה שהצליחה מעל המשוער לבצע הפרד ומשול בין עזה לגדה, בין פתח לחמאס, לחזק את החמאס הקיצוני ולדרדר עוד יותר את מעמדה הרופף גם ככה של הרשות. אם שרון יתעורר היום, הוא בוודאי יהיה מאוד מרוצה - תנופת הבנייה בהתנחלויות נמשכת במלוא עוזה, כולל במזרח ירושלים, חומת ההפרדה סיפחה לישראל עוד אחוזים ניכרים משטח הגדה, וה"הקפאה" היא בדיחה שלא מצחיקה אף אחד.

במשך שנים התנגדתי בתוקף לבנייה בהתנחלויות, משום שסברתי שהיא פוגעת באפשרות להקים מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות הקו הירוק.

אני מתחיל לשקול מחדש את העמדה הזאת.

אמנם, באיחור של 43 שנים, אפילו ביבי מדבר על פתרון שתי המדינות, אבל הוא מדבר על הפתרון הזה תוך שהוא וקודמיו עשו ועושים הכל כדי להפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי - ע"י ביתור השטחים לעשרות מובלעות מבודדות ע"י התנחלויות, מאחזים ומחסומים, וע"י החלשת הרשות הפלסטינית בכל אמצעי אפשרי.

ביבי מדבר על פתרון שתי המדינות, ובשטח בונה במרץ את ההתנחלויות כדי למנוע בדיוק מפתרון כזה להתממש.

מה יקרה אם הפלסטינים יתייאשו מהתקווה להקמת מדינה עצמאית לצידה של מדינת ישראל?

פשוט מאוד, הם ידרשו אזרחות מלאה ושיוויון זכויות מלא במדינת ישראל. ישראל כמובן תסרב.

רוב הישראלים חושבים שיוכלו להחזיק מיליוני פלסטינים כעבדים\נתינים חסרי זכויות לנצח.

גם רוב הלבנים בדרום אפריקה חשבו ככה.

הם טעו.

יוצא שדווקא קנאי הימין הקיצונים מההתנחלויות, ומעריציהם משולחן הממשלה, ביבי, ברק, ישי וליברמן - הם אלה שעושים כל שביכולתם לקרב את קיצו של פתרון שתי המדינות, ולהביא במהרה בימינו לחיסולה של המדינה היהודית, מדינת האפרטהייד.

אם כך, אם ברצוני בסיום משטר האפרטהייד, אולי עליי לתמוך בהמשך הבנייה בהתנחלויות, שכן היא מקרבת את קיצה של המדינה היהודית.

רעיון מעין זה הוא עדיין מוקצה גם ברוב זרמי השמאל. במפלגת חד"ש למשל לא מעלים על דעתם עדיין להסיר את תמיכתם בכינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל - זה ייחשב לבגידה באחיהם הפלסטינים.

בקרב הפלסטינים המתונים הרעיון הזה כבר מסתובב. בלחש מדברים על שתי אפשרויות - האחת הכרזה חד צדדית על עצמאות, והשנייה - וויתור על הדרישה למדינה עצמאית ודרישה לאזרחות ישראלית מלאה.

וכך ההיסטוריה חוזרת על עצמה - דווקא הקנאים היהודים הדתיים הגדולים ביותר הם אלה שמביאים לחורבן המדינה היהודית, מבר-כוכבא ועד אליעזר מלמד.

לא נותר לי אלא לסיים בקריאה נרגשת למתנחלים, לביבי ולברק - אחי! חזקו ואמצו! המשיכו לבנות במרץ על אפו ועל חמתו של אובאמה ושל האירופים וכל שאר העולם! אתם עושים מלאכת קודש ממש!

*הבהרה: בניית ההתנחלויות, ברובן על קרקע פלסטינית פרטית, היא חלק משלטון האפרטהייד בשטחים. מובן מאליו שהיא פסולה מוסרית. הנחמה היחידה שלי היא שהבנייה מקרבת את קיצו של השלטון המרושע הנ"ל.