תיעוד מפורט של פעולות הטרור של הארגונים הללו מצוי בספר "דברי הימים למלחמת השחרור" בעריכת יעקב עמרמי ובהוצאת "שלח" הרוויזיוניסטית. מתברר, כי עם אבות ה"פטנט" של ירי על אוטובוסים ופיגועי טרור בארץ ישראל נמנים האצ"ל והלח"י. האצ"ל החל את דרכו בנובמבר 1937, כשאנשיו ירו על אוטובוס ברוממה. התוצאה: שלושה ערבים הרוגים ושמונה פצועים. באפריל 1938 נורו יריות על רכבת פועלים בחיפה וקרונותיה פוצצו - שני שוטרים בריטים ושני עובדים ערבים נהרגו. בחיפה היו תשע התקפות על אוטובוסים באותו חודש, שבהן נהרגו ונפצעו ערבים.

גם בתחום הפיגועים בבתי קפה ובתי קולנוע היו האצ"ל והלח"י מורי דרך. באפריל 1938 פוצץ בית קפה בחיפה. ערבי אחד נהרג ושישה נפצעו; במאי 1939 הוטלה פצצה בקולנוע "רקס" בירושלים. חמישה ערבים נהרגו ו-18 נפצעו. בדצמבר הושלכה פצצה לקפה ערבי ביפו ושישה ערבים נהרגו.

גם פיצוץ מטעני חבלה בשווקים לא היה המצאה ערבית. ביולי 1938 הוטלה פצצה בשוק הירקות בחיפה. 18 ערבים נהרגו, ו-38 נפצעו. באותו חודש, בפיצוץ בשוק הערבי בירושלים, נהרגו 10 בני אדם ונפצעו 31. מהתפוצצות בשוק בחיפה באותו חודש נהרגו 27 ונפצעו .46

ביולי 1939 הוטלו פצצות בשער יפו בירושלים. חמישה נהרגו ו-14 נפצעו. באותו חודש הטעינו חומר נפץ על חמור והובילוהו להתפוצץ בשוק הירקות בחיפה. 78 ערבים נהרגו, 14 נפצעו. בדצמבר 1947 נזרקו פצצות על השוק בשער שכם בירושלים. 10 בני אדם נהרגו, 57 נפצעו. גולת הכותרת היתה כמובן הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים, ביולי 1946. בפיצוץ שם נהרגו 100 בני אדם - שליש יהודים, שליש אנגלים, שליש ערבים.

גם הוצאת המאבק מחוץ לגבולות המדינה אינו המצאה פלשתינית. באוקטובר 1946 הותקפה שגרירות בריטניה ברומא; במארס 1947 פוצץ מועדון המושבות הבריטי בלונדון וכמה בריטים נהרגו; באוגוסט פוצץ מועדון קצינים בריטי בווינה.

אפילו מדיניות ההוצאה להורג של מנהיגים פלשתינאים אינה דבר חדש. בנוסף לחיסול של יותר מ-15 קצינים גבוהים בריטים נרצח בקהיר בנובמבר 1944 השר לענייני המזרחי התיכון, לורד מוין. האצ"ל והלח"י גם חיסלו יהודים שעבדו במשטרה הבריטית, בין שסייעו במסירת מידע נגד המחתרות ובין שלא; לפחות עשרה מקרים של חיסולי יהודים מוזכרים בספר בהוצאת "שלח". נראה שראשי הארגונים שהוציאו לאור את הספר המתעד את מעשיהם הבינו שיש טעם לפגם במה שעשו, ולכן אולי כתב ד"ר אלדד בהקדמה לספר: "בשם מלחמת השחרור העברית אנו מכנים את כל אותם המעשים אשר נעשו בכוח הזרוע והנשק, מתוך ניגוד לחוקיו של השלטון הזר ומתוך מלחמה בשלטון הזר עצמו... לדוגמה: מלחמות השחרור של ארה"ב, או אירלנד או איטליה". החלף את המשפט "מלחמת השחרור העברית" במשפט "מלחמת השחרור הפלשתינית" ותמצא שאין כל הבדל בין מעשי אבות הליכוד למעשי אבות האומה הפלשתינית.

אפשר לומר, שטרוריסט הוא מי שטרם עלה לשלטון. לאחר מכן הוא ייקרא לוחם חירות.