הרבה אנשים שמכירים אותי מהרשת ואז פוגשים אותי בחי אומרים לי שהם מופתעים מכמה שבחי אני הרבה יותר נחמד מברשת. בבלוג אני דווקא משתדל להיות יחסית נחמד, אבל נראה שבטוויטר ופייסבוק אני מתיר כמה רסנים. לפעמים אני מרגיש שאני מתנהג ברשת כמו שנהגתי לנהוג: מוציא את כל האגרסיות הצבורות (על רישיון הנהיגה שלי וויתרתי לפני כמה שנים, כשהחלטתי שזה יהיה הרבה יותר בטוח בשבילי ובשביל שאר האנשים).

מצד שני הרבה ויכוחים פוליטיים שלי ברשת מסתיימים באופן תרבותי בהסכמה שלא להסכים, או אפילו בהצעה להמשיך את הדיון על קפה, אז אולי זה תלוי במצברוח.

יורד לחוף

היום הלכנו לחוף הים כדי לחגוג עם בנות התשחורת את סיום החופש הגדול – ממחר הן שוב יהיו אסורות בין כתלי מוסדות ה"חינוך" שלהן בשעות החמות, ואת עינינו נוכל לשזוף רק באחיותיהן הגדולות או בצרפתיות צלויות.

אני חוזר שוב על המלצתי הקבועה: לכו לים, זה כיף ומגניב.

לא כדאי ללכת בשבת או בראשון, כי אז הים מפוצץ ובראשון עדיין מלוכלך מהסופ"ש, אבל מומלץ ללכת גם אם אתם מסיימים לעבוד רק בשבע בערב – עדיין יש אור עד שמונה ובכלל המים עדיין מספיק חמים גם בשביל שחייה לילית.

פסטיבל הקומיקס

השנה קרה דבר מוזר – לראשונה מזה שנים רבות לא פתחתי דוכן בפסטיבל הקומיקס בת”א.

בהתחלה תכננתי לפתוח, אבל כמה חברה נזכרו ברגע האחרון, הרבה אחרי שההרשמה נסגרה שהם רוצים בכל זאת דוכן, ובלי צער רב וויתרתי על הדוכן שלי לטובתם. כבר בשנה שעברה הרגשתי מוזר שאין לי קומיקס חדש למכור, ורבים מבאי הפסטיבל כבר מכירים את הסחורה שלי.

בדיעבד אני מצטער שוויתרתי. אני נהנה למכור, והשנה בפסטיבל הייתי קצת מחוץ לכל הכיף הזה.

בכל מקרה יקיר הפסטיבל שלי היה השנה עידו הירשברג, ובגזרת המיינסטרים הפתיעו עין שעורה החדשים לטובה באיכות הציור והסטוריטלינג.

לירידים מחוץ לתל אביב אני ממשיך להגיע, כי שם יש אחוז גבוה של קהל חדש שלא מכיר אותי. הנה יש אחד בירושלים ביום חמישי, עט לשינוי, ואני אהיה שם כמו גם עדי ושחר וגם מירב שאול ונוגה רויך.

אה, ועוד משהו על פסטיבל הקומיקס – אם אתם אמני קומיקס, אנימציה או סתם מבקרים, ויש לכם משוב על הפסטיבל, אתם יכולים לשלוח לי מייל ואעביר את הדברים הלאה. בדרך כלל כל הביקורת והצעות הייעול מגיעות מאוחר מידי, אבל אם יגיעו עכשיו זה לא מאוחר מידי כדי לנסות לשפר בשנה הבאה.

לי אישית אין הרבה כוח לשנות סדרי עולם בהנהלת הפסטיבל, אבל אני יכול לפחות לנסות.

נ.ב. אני כבר בערך שלושה חודשים צמחוני!

היה קל באופן מפתיע.

בשר לא חסר לי בכלל.

בינתיים אני רק מתחיל – אני עדיין אוכל גבינות למשל.

השבוע הכנתי שוב את מנת הבית, פיצה סלמון עם רכיבי הפתעה שהמוזמנים צריכים לנחש.

בהתחלה התכוונתי לחטוא ולהכין אותה כמו פעם עם סלמון מעושן אמיתי, אבל אז נזכרתי לשאול את המוזמנת אם יש משהו שהיא לא אוכלת, והתשובה הייתה: כל מה שבא מהים. אז נדרשתי לפתרון יצירתי, ומכיוון שאני צמחוני, החלטתי לנסות טופו מעושן.

הפתעת השנה! זה ממש טעים. תחליף מצויין לכל סוגי הנקניקים והבשרים הקרים והמעושנים. זה נורא יקר, פי שלוש או יותר מסתם טופו, אבל איזה יופי – חבר מפייסבוק תרם מתכון לטופו מעושן שעושים לבד ויוצא אחלה:

מתכון: טופו מעושן ביתי

חותכים קוביית טופו לפרוסות דקות, ומשרים אותן במרינדה של קצת רוטב סויה, מעט שמן, והרבה רוטב ברביקיו בטעם מעושן. אחרי כמה שעות מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ואופים 10 דקות בחום בינוני. הופכים את הפרוסות ואופים עוד 5-10 דקות. אוכלים חם או קר.

אני ממליץ להוסיף גם תיבול של אורגנו וצ'ילי גרוס.