כבר כמה שנים שמוכרים בסופרים ובמרכולים קופסאת נבטוטים – זרעים מונבטים טריים של עדשים, שעועית, מש ושאר קטניות. הם אמנם הרבה יותר יקרים מעדשים יבשים, אבל הם גם הרבה יותר מגוונים, וגם לא צריך לבשל אותם זמן ארוך עד שיהיו מוכנים. אפשר גם להחליף את העדשים היבשים בתערובת של קטניות יבשות מהסוגים המוזכרים לעיל, אבל זה לאנשים פחות עצלנים ממני. יש אפילו אורגנים בסופרים הייעודיים.

אז הנה מה שבישלתי אתמול, למיטב זכרוני:

מצרכים בסיסיים (לדי הרבה מנות, איזה 10 לפחות):

2 כוסות אורז ארוך, פרסי או בסמטי (אגב, אצל הערבים משתמשים באורז עגול, או אפילו יותר מוזר, בבורגול!)

2 קופסאות קטנות של נבטוטים או אחת ארוכה

3 בצלים בינוניים עד גדולים

4 כוסות מים

חצי כוס שמן זית

כף כמון

כף כורכום (אפשר להחליף בקארי, אבל זה לא אורתודוקסי!)

מלח ופלפל

סיר בינוני-גדול עם מכסה טוב

תוספות מומלצות:

כוס אפונה

כוס אטריות דקיקות (כאלה של מרק עוף)

גזר אחד, קצוץ דק

מעט רוטב סויה

יוגורט או לבן (“גיל")

מעט בהרט

מעט גרעיני כוסברא טחונים

אצל הערבים מוסיפים קינמון. האם אתם מוכנים לקצת מתוק?

צרור עלים ירוקים: פטרוזיליה, כוסברא, שמיר או שלושתם גם יחד

בקבוק יין לבן יבש או קאווה חצי יבשה וזולה.

אופן ההכנה:

1. משרים את האורז במים פושרים לפחות חצי שעה, שעה אפילו יותר טוב. בזמן הזה שוטפים את הכלים מאתמול ומכינים את כל שאר המצרכים. זה הזמן לקפוץ למכולת ולקנות כורכום אם נגמר.

2. קוצצים את הבצלים לפרוסות דקות, ואז את הפרוסות חוצים לחצי.

3. קוצצים את הגזר דק דק. אני השתמשתי בכזה קולפן מתוחכם שעושה מהגזר גפרורים חמודים, אבל הצורה לא באמת משנה.

4. מסננים את האורז מהמים במסננת צפופה, ונותנים לאורז לנוח איזה חצי שעה אם יש. אבל הוא יחיה גם אם לא תתנו לו להתייבש.

5. חולצים את פקק בקבוק היין ומוזגים כוס ראשונה, שתעזור בבישול.

6. מדליקים את האש הגבוהה, ושופכים שפריץ שמן זית לסיר. קצת לפני שהוא רותח, שופכים פנימה את הבצלים הקצוצים. עם כף כלשהי מפרידים את הפרוסות לרצועות בודדות. מטגנים הרבה זמן עד שהבצל שרוף היטב. מוציאים החוצה חצי או שני שליש מהכמות.

7. אם רוצים אטריות שחומות, מטגנים עכשיו את האטריות הדקיקות בקצת שמן וכף רוטב סויה.

8. עוד שפריץ שמן זית לסיר, ומטגנים קצת את הנבטוטים, ואת הגזר והאפונה אם יש. זה הזמן להוסיף לטיגון מעט כמון וכורכום, שייפתחו.

9. עורמים אותם בצד יחד עם הבצל, עוד שפריץ שמן זית, ומטגנים גם את האורז איזה שתי דקות. מערבבים הכל ביחד.

10. מוסיפים 4 כוסות מים, מערבבים טוב.

11. מוסיפים את שאר התבלינים: מלח, פלפל, ושאר הכמון והכורכום.

12. יופי, עכשיו נותנים לעסק לרתוח כהוגן. מוסיפים את צרור העשבים, סוגרים את המכסה, ומוסיפים מעליו מגבת מטבח.

13. אה, כן, ומנמיכים לאש קטנה.

14. נותנים למג'דרה להתבשל 15-20 דקות. אחרי 22 נזכרים שהיא עדיין על האש, ורצים לכבות את האש בבהילות.

15. עכשיו מחכים לפחות רבע שעה. בינתיים אפשר לבדוק אימיילים או לשחק טטריס.

16. טוב, אתם כבר מכירים את התרגולת. מרימים את המכסה, מריחים, זורקים את העשבים המסמורטטים, ומתחילים לדקור את המג'דרה במזלג ארוך כדי לפורר את הגושים. מוסיפים את הבצל המטוגן שחיכה בצד, ומערבבים.

17. אוכלים עם יוגורט או לבן בצד, כף מזה וכף מזה, או לנועזים – שופכים את הלבן לתוך המג'דרה.

18. הולכים לישון. הכלים לא ילכו לשום מקום.

תוספת:

אורי מסביר בתגובות איך מנביטים נבטוטים לבד:

קצת חבל לקנות נבטוטים שכ"כ קל לעשות אותם.
זה  יותר טעים, יותר בריא (לא עבר את דיכוי הקירור) וגם יותר זול.
התהליך הפשוט:
משרים לשעתיים את הקטניות
מניחים בקופסת פלטיק ישנה מחוררת
שוטפים ומרעננים בוקר וערב
אחרי יום מתחילה הנביטה ובימים הבאים יש כל הזמן נבטוטים חיים בבית.
נתן לערבב את הקטניות והנביט ביחד.
זה נחמד אפילו כפיצוחים (גם ילדים אוהבים). יש לזה טעם מתקתק ומשמח גם בסלט.