בשבת ה-15.1 הצטרפתי לסיור של
סולידריות שייח ג'ראח בעיר טייבה, כחלק מהמאמץ להקים קבוצת פעולה של
סולידריות, שתאבק בעוולות גם באזור זה. את הסיור הדריך ד”ר זוהיר טיבי, ראש
הוועדה העממית של העיר, ופעיל שלום וותיק. התלוו אלינו רבים מחברי הוועדה
ופעילים מקומיים.
למרות היום החורפי היפה והנעים, ולמרות הקפה שהוגש לנו בכל מקום שבו עצרנו, האווירה הייתה עצובה עד מעצבנת.
ד"ר זוהיר טיבי מתוסכל
זה נכון שבהגדרה הקלאסית של דמוקרטיה אין עניין של שוויון
זכויות לכולם. אבל מאז המהפכה הצרפתית, שוויון הוא חלק מהותי מהגדרתה של
מדינה דמוקרטית, גם אם שוויון אמיתי לא הגיע עדיין לכל המדינות שמכנות את
עצמן דמוקרטיות.
כי אם שוויון הוא תנאי מהותי לקיומה של דמוקרטיה, הרי שטייבה היא רק עוד הוכחה שישראל מעולם לא הייתה מדינה דמוקרטית.
בטייבה מדינת ישראל פועלת בכל כוחה כדי למנוע שוויון, בכל
האמצעים העומדים לרשותה.
תוכניות מתאר לא מאושרות במשך שנים ארוכות, ולכן
תושבי טייבה לא יכולים לבנות על אדמתם הפרטית. מי שמוכרח לבנות בית למשפחתו
מוגדר מייד כעבריין בניה, וביתו מועד להריסה. מדינת ישראל נוגסת בציניות
חלקים גדולים משטח העיר לטובת “פרויקטים לאומיים” כמו כביש שש, אבל אין
מחלף בטייבה. הפרויקט הלאומי לא נועד לשרת את אזרחי טייבה, הם לא חלק
מהלאום. ואחרי שסללה כביש רב מסלולי על נתח מהשטח בעצמה, המדינה מגדירה את
שאריתו “שטח ירוק” לשמירת ערכי טבע, כך שתושבי טייבה לא יוכלו לבנות בו.
ועוד ועוד סיפורים מהסוג הזה.
אומרים שראשי הרשויות הערביות כושלים כלכלית משום ש”הערבים לא
משלמים מיסים”. ד”ר זוהיר טיבי, ראש הוועדה העממית של טייבה, שאירח אותנו
אתמול, חישב ומצא, שגם אם 100% מתושבי העיר ישלמו 100% ארנונה ללא הנחות
הנובעות מעוני, עדיין לא תצליח העירייה לצאת מהבוץ הכלכלי.
יודעים למה? משום שרשות מקומית מאוזנת מקבלת את הנתח העיקרי
מהכנסותיה מתעשייה ועסקים. בכל עיר יהודית שמכבדת את עצמה, הקימה המדינה
איזור תעשייה עשיר בתשתיות. בטייבה יש איזור מוסכים, שאפילו לא מוגדר כאזור
תעשייה בתוכניות המתאר.
מחצבת ענק בשם סלעית הוקמה לפני עשרות שנים בטייבה. נחשו למי
היא משלמת ארנונה? לטייבה? הצחקתם אותי. את הארנונה היא משלמת למועצה
האזורית דרום השרון.
במצב עניינים שכזה, לא פלא שראשי העיר בעבר נכשלו – המדינה
עשתה הכל כדי שייכשלו. ואחרי שנכשלו, מינתה לעיר וועדה קרואה, המורכבת
מפוליטיקאים חיצוניים המתמנים ע”פ מפתח מפלגתי, גן עדן לג'ובים ליהודים של
ש”ס (מפלגתו של שר הפנים), הליכוד, ישראל ביתנו וכו'.
ואני יכול להמשיך ולהפליג בסיפורים העצובים הלא נגמרים האלה.
ביום שלישי ה-25/1 בשעה 11 בבוקר יתקיים דיון חשוב בבית המשפט
מול הועדה המחוזית לתכנון ובניה סביב תוכניות המתאר עליה מסרבת הועדה לדון
במשך שנים והריסת הבתים.
אנחנו נהיה שם, מול בית המשפט, במשמרת מחאה שקטה, לצד תושבי
טייבה. כדי לדבר על דברים כאלה, כמו צדק, שוויון, ואולי גם ראשיתה של
אחווה.
עוד על טייבה:
הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של סולידריות שייח ג'ראח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: