לפני כשלוש שנים זכיתי להכיר את הבמאי התיעודי ישרי הלפרן ("פצצות בדרך לסוף העולם"), כשגייס אותי כמאייר ראשי, את אורי אינקס כבמאי אנימציה וצוות של אנימטורים שדים להפיק טיזר טריילר קצר לסרט תיעודי באנימציה. הטריילר דווקא הצליח מאוד בפסטיבל הסרטים התיעודי הקנדי אליו טס ישרי, אבל מאז ההפקה לא התקדמה והוא עסק בינתיים בפרוייקטים אחרים, ביניהם "זכות אבות" על מאבק האבות הגרושים, ובשנתיים האחרונות על הסרט הזה, "רקדנית, עמוד וסרט".

איזה איש הישרי הזה, כשהוא מתלהב הוא מתלהב, ועיניו הכחולות-אפורות יורות גיצים. הלוואי עלי האנרגיות שלו.

בקיצור, ריקוד על עמוד זה לא סטריפטיז, למרות ששם מקורותיו. זה יותר דומה להתעמלות אומנותית. זה עדיין די סקסי, אבל הרקדנית לא מורידה את הבגדים.

כוכבת הסרט היא נטע לי לוי, בחורה מרשימה, אישה חזקה וחדורת מטרה אך לא חסרת חוש הומור. בצילומים ישרי השוביניסט מנסה לחמם אותה והיא מתעצבנת עליו ומשפיטה אותו בחוכמה ובחיוך. הנה, תראו דוגמא בטריילר.

בקיצור, אז הוא מתקשר אלי יום שישי אחד בצהריים, מספר לי על הסרט, מתלהב, ודורש שאבוא לראות את הסרט. קבענו לשבת אחה"צ. חצי שעה אחר כך הוא מתקשר שוב: "נו, אתה לא רוצה לראות את הסרט?!". "טוב, טוב, אני אצלך עוד חצי שעה".

בפרוייקט הזה ישרי היה הארט דיירקטור ודי עשיתי מה שהוא רצה. כבר בטלפון הוא קבע את הכיוון: היא צריכה להיות גם חזקה וגם סקסית, ועל עמוד. הוא הזכיר את הפוסטר "We Can Do It!" עם האשה שעושה שריר ואגרוף. וגם: "אני רוצה שכל רקדנית עמוד תרצה לתלות את הפוסטר הזה מעל המיטה!".

עשיתי סקיצה כבר אחרי שיחת הטלפון, עוד לפני שיצאתי אליו לראות את הסרט. אני לא מוצא אותה עכשיו בבלאגן שלי, אבל הסקיצה הבאה שעשיתי די דומה:

ישרי מייד פסק: פוזה מצויינת, אבל אתה חייב לעשות לה דיאטה חריפה!

סקיצות צבעוניות ראשונות. הכיוון שאני רציתי היה זה הזוהר עם ההופעה החיה ואורות הבמה:

הצעתי גם לחתוך את התמונה לקלוז אפ על נטע והאגרוף:

קו לא סופי:

הקרנת בכורה בדוקאביב, 6.5 יום ג' 20:45.

הקרנות חודש מאי סינמטק תל אביב:

10.5 יום ו' 20:15

14.5 יום ג' ערב שבועות 24:00

15.5 יום ד' שבועות 15:00

18.5 שבת 15:00

21.5 יום ג' 22:00

25.5 שבת 15:00

28.5 יום ג' 22:00