אני פוגע בקרקע בריצה בעניין הזה של הבלוג, אז דב איתי.

ההופעות המרכזיות החלו איפשהו בין עשר לאחת עשרה עם המופע של הפרברים רפיוג'יז, מארגני היום והערב. הם הופיעו גם בערב לפני והיו שם גם כל היום, אז כבוד לא רק על הארגון אלא גם על האנרגיות הבלתי נדלות.

קודם כל הייתה פגז של הופעה ונהניתי מאוד (ילדים, יש איזה משטרת אופנה שתקנוס אותי על שימוש בביטוי פגז של הופעה?)

יצא לי לראות אותם רק פעמיים, בעוונותיי: פעם ראשונה לפני שנתיים ופעם שנייה היום. יכול להיות לכן שהיכרותי עם ההרכב ומורשתו קצת לקויה, ויכול להיות גם שזכרוני בוגד בי באשר להופעה ההיא, ויכול להיות גם שסתם אלה היו הופעות לא מייצגות, אבל:

ההופעה ההיא הייתה מהודקת מאוד בקטע של חיקוי סגנונות היפ-הופ\ראפ אמריקאיים, כולל התנועות והכל. האמת שגם הבמה הייתה קטנה אז הם היו מהודקים יותר גם פיזית (8 אנשים על הבמה, היום כבר 9). האמת שזה גם היה פאב באיזור התעשיה של ראשון. והקהל שלהם היה מורכב בעיקר מהחברים החננות שלהם ממכבים\רעות.

נראה שמאז הם עשו תהליך של מעבר לכיוון הפאנק. ההופעה היום הייתה הרבה יותר פרועה, מזיעה, מבולגנת, רועשת, מזיעה. בייחוד הבטן שהבחור השמנמן (אני לא שולט בכינויים) הציג לראווה מכל הזוויות. אני מכיר כמה בחורות שלא היו מתנגדות לסיבוב מתחת לבטן הזאת. אבל הן תפוסות.

יודעי דבר אמרו לי אז שחיקויי ההיפ-הופ האמריקאי הם בציניות ומתוך מודעות מלאה, אבל זה עדיין די הפריע לי אז להנות מהפרברים. היום לעומת זאת, לא היה שום דבר כזה כמעט. החננות מרעות גילחו כל מיני חלקים מעניינים משיער ראשם ועכשיו הם נראים הרבה יותר קשוחים. בייחוד זה ניכר אצל אלה מהם שלומדים אמנות במדרשה ומציירים קומיקס מהורהר כשהם לא על הבמה שרים על הביצ'ז שמוצצות להם או מה שזה לא היה.

וכאן אני מגיע לדבר היחיד שכן הטריד אותי – העניין עם הצלע הנשית של ההרכב.

הייתי אומר שהבחורה הזאת על הבמה היא מתנת האלוהים לאנושות, אם הייתי מאמין באלוהים. היא בחורה נאה גם כשהיא עומדת ליד הבמה, אבל העלייה לבמה מטרנספרת אותה לפצצת סקס\היפ-הופ והיא זזה נהדר גם כשהיא עושה את התנועות בנון שלנטיות ובלי להתאמץ. מה רציתי להגיד? (היי, אל תראו את זה ככה, אני עדיין מקליד בשתי ידיים) כן, שאם אני לא טועה, חלקה של הבחורה בשירה די הצטמצם בין שתי ההופעות. אולי אני לא זוכר נכון, אבל זכרתי שחלקה היה גדול יותר, והיו יותר מעברים מתוכננים היטב בשירה בין כמה מהזמרים.

היום קטעי הסולו שלה היו מעטים, וכשהכל היה יותר רועש ומבולגן, נראה שהיה לה קשה יותר להלחם על מקום בקדמת הבמה ועל חתיכות סולו שבהן גם ישמעו אותה כמו שצריך. רואים? עניין אותי גם לשמוע אותה, לא רק לראות אותה.

אני לא חושב שחיבתי ללהקות תלויה בבחורה שווה על הבמה. הנה, נהניתי גם מהשמנמן, והוא היה סקסי בצורות שלא דחוף לי לבדוק מקרוב.

לסיכום, נהניתי מאוד, תנו לבחורה לשיר.

שי נובלמן הוא בחור חביב מאוד אבל לא אחד שכדאי למקם בליין אפ אחרי הפרברים ולפני ביר7.

עניין של הבדלים קלים באנרגיות.

הוא די הרג את הקהל לביר7 ולא הכל באשמתו כי גם היה לו סאונד מחורבן.

ביר7 היא אחלה להקה אבל גם להם היו קצת בעיות סאונד ולא היה כבר הרבה קהל, בלשון המעטה. אז כל הכבוד לאנגלמאיר שנשאר עד הסוף וגם לכל השאר שנשארו. זאת לא הפעם הראשונה שביר7 נתקעים אחרונים ובלי קהל, וזה לא פייר, בייחוד שהם באים מרחוק. ייאמר לזכותם שהם להקה ששווה להשאר בשבילה גם אם עמדת בדוכן משתיים בצהריים. הסולנית אינטיליגנטית, הם חמודים ומקפיצים ונחמד לדעת שאתה לא חייב לצרוח את ריאותיך למוות כדי להחשב למגניב.