הגעתי ל-2011 עם ניסיון של אי אילו שנים בהפגנות, כולל מאבק בילעין שמפגינים שבוע אחרי שבוע שנים ולא רואים תוצאות.
לכן הציפיות שלי ב-2011 לא היו בשמיים, ולכן גם התאכזבתי הרבה פחות. כלומר הייתי באופוריה כמו כולם סביבי, אבל בלי לשגות באשליות.
פשוט היה לי המזל להנות מזה כל עוד זה קורה. ולכן אני יכול להעריך את ההישגים: שינוי השיח הציבורי, שינוי התודעה של מאות אלפי אזרחים, כל היוזמות הרבות שצמחו.
וזה שינוי תודעה שאנחנו רואים שמחלחל עד למעלה, למסדרונות השלטון. ראו למשל את חדווה בר, המפקחת על הבנקים. הערב ברוטשילד פגשנו את עו"ד יפעת סולל, מיסיס קואופרטיבים. היא סיפרה שחדווה בר לגמרי תומכת בהקמת הבנקים הקואופרטיבים הקטנים, או אגודות האשראי בשמם הרשמי. קודמיה התנגדו.
וכך, עובדים עכשיו בממשלה על הצעת חוק ממשלתית (!) בתמיכת פקידים האוצר ומשרדים אחרים להקלה משמעותית על הקמת בנק כזה. ובקואופרטיב אופק עובדים על זה - כבר בחודשים הקרובים הם יפתחו לציבור אופציה להלוואות קטנות במודל פיר טו פיר, בריבית נמוכה משמעותית מריבית השוק. אבל זאת רק ההתחלה.
כך שלמי שמודאג, אני לא תולה תקוות מופרזות במה שקורה עם מחאת השקיפות של תומר אביטל, מקים מאה ימים של שקיפות, לובי ה-99 וזה שיושב כבר ארבעה ערבים ברוטשילד. אבל תומר אביטל אופטימי, נחוש ויש לו קבלות על הצלחות מוכחות בתחום השקיפות. והוא עבר את מחסום השלושה ימים בשדרה. הלילה זה הרביעי. כך שמוקדם לחרוץ מה יצא מזה.
לעמוד האירוע המתגלגל של תומר אביטל, ערב ערב ברוטשילד מול הבימה.
למי שרוצה לדעת עוד על אגודת האשראי המתרקמת והולכת, אפשר לעקוב אחרי עו"ד Yifat Solel או אחרי אופק, הבנק החברתי.