אנדרגראונד מופיע במהדורת אמצע מרץ של "הספוג", המגזין לאמנות מגניבה.

איזבלה וגלנדון לא מתאפקים גם הם ולא מסתפקים בלעשות אמנות. כמוני, הם מרגישים צורך עז גם לברבר עליה. מה שיפה בסצינה האינטרנטית שאנחנו יוצרים, זה הפינג פונג המהיר ברעיונות ובתגובות שמתיימרות להיות מלומדות. גלנדון מראיין את מטרסו, אני מגיב בבלוג שלי, גלנדון שולח מיילים וכו'.

ראוי גם לשבח את הצורה שמתפתחת אצלם, עם האיור שמלווה את הטקסט ומתפתח במקביל להשתלשלות הרעיונית של המאמר. די מוצלח. איזה כיף אצלנו בביצה, תשבוחות הדדיות עפות מצד לצד בין שלושה אנשים.

"במותו, דודו גבע ייסד את מושג ההסטוריה של הקומיקס הישראלי."

                                                                                                 -  איזבלה.

משפט וולטר בנימיני, במבט ראשון אולי טיפה מוגזם, אבל לאור פסטיבל ההנצחה שלו, אולי לא כל כך. הוא אולי לא הרגיש מנצח גדול בחייו, אבל נראה שהוא חווה סוג של ניצחון, עכשיו אחרי מותו. באתרי האינטרנט היו מלא תגובות של אנשים שלא הכירו אותו ולא הבינו למה הוא זוכה לכבוד כל כך גדול, ועכשיו אין להם ברירה, הם כבר מכירים. את ההסטוריה כותבים המנצחים, כאמור.

ועכשיו לגבי העניין של האנדרגראונד\אוברגראונד. טוב זה הרבה יותר מסובך ממה שגוא"י (גלנדון ואיזבלה, מה לא הבנתם?) חושבים, או מציגים. גוא"י ממשיכים להתחבט בשאלת דרכי ההפצה, שאלה שמטרידה את כולנו. גבע הפך, או בדרכו להפוך, לקאנון, כי הוא הופיע במדיה אוברגראונד. לצורך זה יש צורך במידה של קלות לעיכול ע"י הקהל. אהלן וסהלן ויוסף הפקיד היו נגישים הרבה יותר מאשר הקומיקס שהופיע בספרים כמו דרדר במדבר, ובטח הרבה יותר מאשר המדור שהופיע בהעיר בשנים האחרונות.

טוב, אני עוצר כאן כרגע, אבל יש לי עוד מה להגיד בנושא הזה.

ססעמק, כמעט פיספסתי את הקומיקסים המצויינים! גוא"י, תזיזו את נערות החודש הצידה במטותא, שלא יפספסו את הקומיקס החדשים!