שאלה: כמה להדפיס?

תשובה: כמה שאתה חושב שתוכל להפיץ ולמכור.

כל אחד חושב שהיצירה שלו היא הכי בעולם ושהיא תמכור כמו רם אורן, אלא שהמציאות מעט שונה. כדי להבין את סדרי הגודל, צריך להשוות את החוברת\ספר שאתה מתכנן למוצרים הקיימים בשוק.

כדי להכניס לפרופורציות, הנה כמה הערכות גסות מאוד. ההערכות גסות כי אני לא זוכר ואין כוח להתחיל לחפש מספרים מדויקים לגבי העיתונים הגדולים, ולגבי הקטנים, הם לא מפרסמים מספרים מדויקים. בדרך כלל כשמו"ל מעיד על עיסתו הוא מגזים, מעט או יותר.

לגבי חברי תעשיית הקומיקס, אני בכוונה לא מוסר הערכות מדויקות, כי אני לא רוצה לחשוף מה שהם אולי לא רוצים שאחשוף, ולכן אני מדבר על סדרי גודל כלליים.

עיתון יומי (ידיעות) מוכר ביום חול כמאה אלף עותקים, בד"כ פחות. בסופ"ש מעט יותר.

ספרים שנחשבים בארצנו לרב מכר הם ספרים שמוכרים יותר מ-10,000 עותקים, אבל בימינו גם 5000 זה הישג מרשים.

אורי פינק: הספרים מכרו בימים הטובים עשרות אלפים. לגבי מגזין זבנג, מדובר בסדר גודל של עשרת אלפים בחודש, אם הוא מצליח.

סטיות של פינגוינים: בשיא תהילתנו, בסביבות גיליונות 19-21, כשהייתה לנו הפצה עצמאית למאה וחמישים חנויות מוזיקה וספרים בכל הארץ, כמה מאות מנויים, פושרים בבתי הספר וכו', הגענו לתפוצה של כ-5000 גיליונות. אבל מגיליון 8 ועד גיליון 15 הדפסנו רק 3000 עותקים, וגם אותם לקח לנו כמה שנים לחסל.

אדירי התכלת: עופר זנזורי מדפיס בסדר גודל של 2000-3000 עותקים מכל גיליון, ותוך שנה מוכר את כולם. אם הבנתי נכון, הגיליון הראשון כבר נמכר כליל, פחות או יותר.

דימונה מדפיסים בין 1000-2000 מכל ספר, גם באנגלית וגם בעברית. דימונה1 שהודפס באנגלית לפני שלוש שנים נמכר כליל רק השנה, עם ההזמנה של מאות עותקים מ-DIAMOND בארצות הברית. לשירלי באנגלית למשל, שיצא בינואר והוזמן מארה"ב כבר ביוני, כבר ייקח פחות זמן למכור מהדורה שלמה.

פלאן-B מדפיסים פחות מאלף עותקים מכל גיליון.

הוברט מדפיס בסדר גודל של 100-200 עותקים מגיליון, ואת גיליון חמש מכר כליל בארבעת ימי פסטיבל הקומיקס האחרון. ידוע לי שמהגיליונות הקודמים וייסמן הדפיס מספר מהדורות, אבל כל אחת מהן הייתה של פחות ממאה עותקים.

פאולינה פוגל יוצרת ספרים בהדפסה ידנית, ועושה מהדורות של עשרות בודדות בכל פעם.

עד כאן סדרי גודל בארץ. אני מתנצל בפני היוצרים העצמאיים אם חשפתי סדרי גודל שלא רצו שייחשפו, אבל אני מאמין ששיתוף בידע מועיל בסופו של דבר לכולם.

באופן כללי, היכולת שלכם למכור כמויות של עותקים תלויה בסדרי הגודל של הפצה שאתם חושבים שתוכלו להגיע אליהם. ההפצה תלויה באופי המוצר, מבחינת: התכנים, איכות הגימור של התכנים, פורמאט: גודל, עובי, איכות הכריכה, איכות העיצוב הגרפי. לדוגמא: העיצוב של פלאן-B נראה לא מסחרי, ולכן יתקשה להתקבל למכירה בחנויות כמו סטימצקי. זה לא אומר שפלאן-B לא טוב (להיפך), רק שאנשי סטימצקי עלולים להחליט שהוא לא בשבילם.

ההחלטה של מפיצים ורשתות לקחת את המוצר שלכם תלויה באופי המוצר כאמור. אבל גם אם הם השתכנעו שהמוצר נראה מסחרי מספיק, זה לא אומר שיימכרו ממנו הרבה עותקים. ייתכן שהעותקים לא יימכרו, ויוחזרו אליכם בחזרה. כדי שספר או חוברת יצליחו בחנויות, הם זקוקים לגיבוי מסיבי ביותר של יחסי ציבור, כדי שהציבור ידע על המוצר עוד לפני שהוא מגיע לחנות. אחרת, הסיכוי שמישהו יקנה את הספר בלי לדעת עליו מראש הוא אפסי. ויח"צ עולה כסף.

1. ללכת בקטן: 50-200 עותקים

הולכים בקטן על כמויות של בין חמישים למאתיים עותקים, למכירה בירידים או בחנויות בודדות בלבד.

אם אתם הולכים בקטן, אז תצלמו בזירוקס או תדפיסו בדיגיטלי, ובמקרה הצורך תצלמו עוד מהדורה קטנה בכל פעם לקראת פסטיבל קרוב או אירוע אחר. כך עושים הוברט הוברט, טומור קומיקס, ועוד.

היתרון: ההשקעה הכספית קטנה.

החיסרון: העותקים נגמרים מהר. הוברט למשל גמר את כל העותקים של גיליון 5 שלו, שהוציא לפסטיבל הקומיקס באוגוסט, ולא נשארו לו בכלל עותקים לפסטיבלים שיקרו בתקופה הקרובה.

2. ללכת בבינוני 400-500 עותקים

שזה כמו ללכת בקטן מבחינת ההפצה: למכור בעיקר בירידים ובכמה חנויות בודדות בתל-אביב ו\או באיזור מגוריך. ההבדל הוא שמספר העותקים שהדפסת מספיק לשנה-שנתיים, ואף יותר, של ירידים ופסטיבלים, במקום רק פסטיבל אחד גדול.
עמלת חנות נעה בין 30-35% ממחיר המוצר.

החיסרון: כשמדפיסים בכמויות שנעות סביב 400-500 עותקים, אלה הכמויות המינימליות לאופסט, וכך העלות לעותק יחסית גבוה. לכן כמות כזאת היא פתרון סביר בעיקר אם אתם מדפיסים צבע אחד ובדפוס יחסית זול.

מצד שני, יכול להיות שסוג החוברת שלכם באמת מתאים לחמש מאות בעלי טעם משובח בתל-אביב ולא יותר מכך.

או שהוא כן יכול להצליח יותר, בעיקרון, אבל פשוט אין לכם את הזמן ו\או את האנרגיה הדרושים כדי להגיע להפצה יותר רחבה. גם זאת אפשרות ריאלית.

3. ללכת בגדול על הפצה מסחרית: 1000 עותקים ומעלה

אם אתם הולכים בגדול על 1000 עותקים ומעלה, זה אומר שתצטרכו לעבוד על להגיע להפצה ארצית בחנויות ספרים ובכל חור אפשרי.

זה אומר שתהיו חייבים לפתוח עוסק מורשה, ורצוי גם לשכור רואה חשבון, לחשב את מחיר המוצר באופן ריאלי תוך כדי התחשבות בעלות ההדפסה לכל עותק, מע"מ, מס הכנסה, וכמובן עמלת המפיץ, שעומדת על 60% מהמחיר לצרכן.

במקרה כזה תצטרכו לעבוד קשה על יחסי ציבור או לשלם עליהם אלפי שקלים, על משאים ומתנים עם מפיצים מסחריים ורשתות ספרים גדולות, על סבבים קבועים בחנויות כדי לבדוק את מיקום הספר בחנות, על הוצאות גדולות נוספות כמו פוסטרים לחנויות, נסיעות, מעטפות, משלוחים, וכו וכו וכו.

 ולסיום הפרק:

אני רואה שבעקבות השאלה כמה להדפיס, שתלויה בעיקר באיך אתם הולכים להפיץ את הספר\חוברת שלכם, אצטרך לכתוב גם פרק שיעסוק באפשרויות ההפצה העומדות בפניכם. בפרק הבא, אם כן, אתאר את האפשרויות, החל מירידים ופסטיבלים, עבור בהפצה עצמית לחנויות בודדות, ועד הפצה לרשתות הגדולות של חנויות הספרים, דהיינו צומת ספרים וסטימצקי.