והיום עוד מושג דפוס בסיסי:

נגיד שאתם רוצים להדפיס חוברת בגודל סופי של איי4 (כזכור, 21X29.7 ס"מ).

הנה הדף שלכם עם ציור עליו (תאנה1):

כמו שאתם שמים לב, הציור והרקע השחור מגיעים עד קצה הדף ושם נחתכים (האזור האפור מסמל את הרקע, הוא לא חלק מהדף).

הדפסה שמגיעה עד קצה הדף נקראת בליד (bleed), אולי בגלל שהצבע "מדמם" עד השוליים, בלי שנשאר רקע לבן.

כדי שזה יקרה, מה שצריך לעשות זה להמשיך את הציור מעבר לגודל הדף הסופי, להדפיס על גיליון נייר גדול יותר, ורק בסוף לחתוך את הגיליון המודפס מכל צד לגודל הסופי של הדף בחוברת.

מקובל להשאיר 3-5 מ"מ שוליים עודפים מכל צד. זאת אומרת שלדף שגודל הנטו שלו הוא איי4 צריך לתכנן ציור גדול יותר, שגודלו לפחות 21.6X30.3 ס"מ, ממורכז. הציור הגדול יותר מודפס, כאמור, על גיליון הדפסה גדול, ורק בסוף נחתך לגודל הסופי.

אם מביאים את העבודה לבית דפוס גדול כקבצים ממורכזים, אין צורך לסמן צלבי חיתוך. איש הקדם דפוס ממקם את העמודים בעזרת מערכת אוטומאטית, והיא שמסמנת את הצלבים עבור הדפס שיחתוך את העבודה.

לעומת זאת אם מדפיסים בדפוס דיגיטלי, כן מומלץ לסמן צלבים. בפריהנד, מגדירים את גודל הדף כנטו הרצוי, ובחלון ה-info מגדירים בליד בגודל הרצוי. הפריהנד יסמן לכם מסגרת שמראה את הבליד. בפוטושופ, צריך לסמן את הגבול באופן ידני.

ככה מסמנים צלבים שמראים איפה צריך לחתוך:

זאת תמונה מוקטנת אז בכוונה עשיתי אותם גדולים. כעקרון אורך הקווים לא צריך להיות גדול מ-5 מ"מ, והמרחק שלהם מקצה העמוד לא צריך לעלות על 5-3 מ"מ. הם גם צריכים להיות דקים.

אם מדובר בספר בכריכה רכה, צריך להתחשב בעובדה שבערך סנטימטר-סנטימטר וחצי מהדף במרכז הספר יהיה לא כל כך קריא, ולכן צריך לתכנן טוב מראש יותר רווח בצד הזה, או לבקש מאיש קדם הדפוס להזיז את העמודים אוטומאטית מהמרכז. צריך לזכור שכל העמודים השמאליים וכל העמודים הימניים יצטרכו לזוז בכיוונים הפוכים. אם יש בליד בשוליים שקרובים יותר לשידרה (מרכז הספר, spine בלעז), צריך מראש לתכנן את השוליים כך שיהיה מרווח עודף בסנטימטר וחצי בצד הזה. בכל העמודים הימניים זה בצד שמאל ולהיפך. לא מבינים? תפתחו ספר, תבדקו איך הוא נראה ותקראו שוב, אולי זה יהיה יותר ברור.

אבל תשאלו אם משהו ספציצי מציק לכם.