היום בהארץ, כתבה על רונן עמר. יוצא שאני נותן הרבה קישורים מהארץ, אבל לפעמים גם מי שקורא את כל העיתון כל יום כמוני עלול לפספס דברים מענינים, בייחוד אם אין לו מידע מוקדם על נושאי הסיקור.
אז לי יש! רונן עמר לומד קולנוע במכללת ספיר בשדרות, ובמסגרת הלימודים עשה את הסרט הראשון שלו, "פיצה משפחתית", סרט עטור שבחים ופרסים, והוא ראוי לכולם. זהו סרט מרגש ביותר ואני ממליץ לכם מאוד לתפוס אותו בטלוויזיה או בסינמטק.
הערב משודר ביס דוקו הסרט השני שלו, "בחירות". אותו לא ראיתי אבל אני אשתדל לתפוס אותו.
מעניינת העובדה שעמר עוסק המון בסמים בסרטים שלו, אבל מצניע את עובדת קיומם עד כדי כך שצופה אשכנזי תמים שלא גר בנתיבות עלול להחמיץ את קיומם כנושא כל כך מרכזי של הסרט. זה הופך את הסרט שלו למאוד, אה, מורכב, מעניין, לא שגרתי, לא משעמם.
סרט שמסתיר את הנושא המרכזי שלו אוטומאטית הופך לסרט מעניין.
ותודה לרותם נועה ששיכנעה אותי לראות את פיצה משפחתית, בפעם הראשונה.
מסתבר שעם רותם ראיתי את זה פעם שניה, בפסטיבל הקולנוע בשדרות.