פנזין מצולם בזירוקס, גודל 5A, 40 עמוד בגיליון הנוכחי, השביעי במספר, למרות שלא כתוב אז קשה לדעת.
מזמן לא נקרעתי ככה מפנזין, אז כנראה שפטר מאוד מוכשר ואינטיליגנט. הפנזין ערוך באינפנטיליות מכוונת, ומאוד מזכיר לי את כסיל, הפנזין שאייל עשה בתיכון לפני שהתחיל את סטיות, עם הרבה גזירות מעיתונים, טקסטים בכתב יד וציורי ילדים, פליירים מצחיקים ומודעות שנמצאו ברחוב, סטריפים קצרים, שירים, ביקורות הופעות, מדורי מוזיקה.
בקיצור כן, נו, זה הפנזין הכי מוצלח מאז סטיות. סטיות המוקדמים, לפני שהם התמסחרו.
כי יש לו את השילוב הזה של האינטיליגנטי\אינפנטילי, והוא מדוייק. כי יש בו תערובת של הכל: גם פוליטיקה, גם מין, גם שירים רגישים וגם שטויות, גם ביקורת הופעות. כי בגלל שהכל עטוף בכל השטויות זה גורם לך לעמוד כל העת על המשמר.
אני חושב שחלק מהגיליונות שלי השאלתי לירון או למישהו כי אחרת אין לי הסבר למה מצאתי אצלי רק גיליון אחד. את הגיליונות הראשונים שלי רכשתי בקומיקס וירקות לפני כשנה, והאמת לא התלהבתי במיוחד, ואולי זאת הסיבה שהתעלמתי מ-MFMבבלוג עד עכשיו. היה קשה לקרוא, כי היו סטריפים זערוריים באיכות צילום נמוכה, והיו הרבה סטריפים בריטיים ממגזין ויז ישן ועוד כל מיני סטריפים מיובאים ולא התלהבתי מזה.
האמת היא שיצירות אמנות טובות הן תמיד קשות קצת לעיכול בהתחלה, עובדה שאפילו אני שאמור להיות לי קצת ותק בקריאת פנזינים התקשיתי לעכל בהתחלה. גם העובדה שאין מספרים לגיליונות זה קטע כזה שאומר לקורא: "יא מניאק יא עצלן תתאמץ קצת יותר תפעיל תשכל מה אני כוכב נולד? הרי תמיד אתה בוכה שכוכב נולד זה חרא רדוד ומנוון אז הנה משהו לא רדוד שדורש קצת יותר מאמץ שכלי, קצת יותר מאתגר. אז אתה מתאמץ או שאתה חוזר לרוקדים עם כוכבים?"
אבל היו גם כמה הברקות, כמו שימוש בעמודים מתוך הקומיקס Hate רק שהחליפו להם את בועות הדיבור, אני לא אגלה לכם למה. רעיון חביב אם כי הקטע מיצה את עצמו מהר.
הנה דוגמא מאותו גיליון, זה עם ילדה שעושה זין למצלמה:
"עקב הצלחת רב המכר 'כשניטשה בכה' הרומן הבא בסדרה:
כשכהנא צדק
מאת: כהן אחי
עימנואל הלפרין: "...קראתי את הפרק הראשון בשירותים, לא הבנתי כלום ונרדמתי".
ברוך מרזל: "בטח איזה ערבוש כתב את זה".
שרי רז: "...ובסוף הוא מת".
גלעד כהנא: "אני לא קרוב שלו"."
איך?
בגיליון הנוכחי (מצ"ב השער) יש שירים מפתיעים באיכותם, ציורים של ילדי מתנחלים(?) או סתם ירושלמים, קינה על התדרדרות העיר ירושלים, מודעות מפוברקות וגם מקוריות, עמרי כהן מספר על טור באנגליה של להקתו Spiff (שאולי חלקכם קיבלו גם במייל פעם), כתבה שמהללת את להקת המיותרים (הסכמתי), וגם כמה דפי עבודה לילדים שמולאו באופן מצחיק ביותר.
לגיליון זה מצורף אוסף סקא. עוד לא שמעתי.
ההצלחה היא כאמור בתמהיל המקיף, וכמובן באיכות הבדיחות. ירון יא מניאק אני יודע שהשאלתי לך כמה גיליונות, לפחות שניים. ופטר: אין לי מושג איזה גיליונות יש לי אבל תשמור לי כמה, בטח ארצה לעשות השלמות. ותכתוב בתגובות איזה גיליונות יש וכמה עולה משלוח וכתובת למשלוח כסף.
נ.ב. מתוך התגובות לפרק הפצה עצמאית במדריך למוציא לאור:
חנויות שמוכרות את MFM:
ירושלים: דילה, שלומציון המלכה 4 בית המוסיקה, קרן היסוד 25 אוגנדה, אריסטובולוס 4 רוזה, הדקל 2 סירה, בן סירא 4 באלאנס, שץ 8 תל אביב: ריף ראף, גרוזנברג 22 הנסיך הקטן, המלך ג’ורג קומיקס וירקות, המלך ג’ורג’ סלון מזל, המלך ג’ורג’ קומיקאזה ברודצקי 15, רמת אביב
עידכון: ירון טוען לחפותו בנושא הגיליונות שנעלמו. החקירה בנושא נמשכת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: