הסעיף של היום בפרק ההפצה יוקדש למפיצי הספרים הגדולים.

אנסה לתאר מה הן אפשרויות ההפצה לספרים וחוברות ברמה הארצית, ואיך מגיעים אליהם.

בואו נראה איך הולך השוק:

לסטימצקי יש בסביבות ה-150-200 חנויות שנושאות את השם סטימצקי, ועוד כמה מאות חנויות ספרים וחנויות עיתונים וכו' שהן עצמאיות אבל סטימצקי מפיצים אליהן. לסטימצקי יש מרכז הפצה ארצי בסניף ההנהלה בבני-ברק.

יש כחמישים סניפים של צומת ספרים, אך מסתבר שאין להם הפצה. הם מסתמכים על מפיצי הספרים העצמאיים. אגב, בתחום המגזינים והחוברות, גם סניפי צומת ספרים מקבלים הפצה של סטימצקי.

במקביל יש את מפיץ עיתונים הגדול, בר, שלו כמה אלפי נקודות מכירה, בעיקר קיוסקים ופיצוציות. בר מפיץ בעיקר את מעריב וידיעות, אבל גם את המגזינים שאתם רואים בקיוסקים: פנאי פלוס, את, לאשה וכו.

רוב הוצאות הספרים משתמשות במפיץ ספרים עצמאי, שמפיץ את ספריהם ישירות לחנויות הספרים.

מפיץ הספרים הגדול ביותר הוא ליאור שרף, שמשרדיו בצור יגאל. מפיצים נוספים, פחות או יותר לפי גודל: אלברטו, ספרות עכשיו - פ"ת, דני ספרים - קרית גת, בית עלים - ת"א. הוצאות גדולות כמו ידיעות אחרונות, עם עובד ומטר מפיצות את הספרים שלהן בעצמן.

מפיצי הספרים מסתובבים בין החנויות ומקיימים קשר רציף עם בעלי החנויות, וכך יכולים לנסות לדחוף להם ספרים חדשים ולשכנע אותם להקדיש להם מקום בולט או להמליץ עליהם ללקוחות. כמובן שיש כל מיני שיטות כמו להציע לבעלי החנויות והמוכרים עותק קריאה בחינם כדי שיקראו וימליצו עליו.

מפיצים עצמאיים מפיצים גם לחנויות סטימצקי. קשה לשכנע מפיצים עצמאיים לקחת את הספר שלכם להפצה.

כמו מול סטימצקי, צריך לשכנע אותם שהספר מסחרי ויש לו סיכוי למכור לפחות כמה מאות עותקים.

על המפיצים עצמם מופעל לחץ רב לקידום הכותרים מהגופים הגדולים בשוק שהם השותפות העסקית של כתר וסטימצקי והשותפות העסקית בין כינרת (וכל ההוצאות תחת כנפיה כמו דביר, זמורה ביתן ועוד הרבה) ומודן.

סטימצקי:

קומיקס בחוברות ושאר עיתונים ומגזינים נכנסים למחלקת העיתונים, ונמכרים בסטימצקי בקונסיגנציה, כלומר מה שלא נמכר חוזר למו"ל. במחלקת העיתונים סטימצקי גובים 60% עמלה, וישנה עמלת מינימום שעל המו"ל לשלם מראש: 3500 ₪, +400 ₪ עמלת הכנסת פריט למחשב, או סה"כ כ-4500 ₪ אחרי מע"מ.

מספרים שהולכים למפיץ מקבל המו''ל בערך 40% כאשר היתרה בערך 60% מתחלקת בין המפיץ לרשת החנויות או לחנות הפרטית. בשבוע הספר יחד עם ההנחה מוסיפים 5% למפיץ/חנות.

אם רוצים להכניס ספר לסטימצקי, צריכים לשלוח אותו ליונה גליל, הקניינית הראשית. היא שתחליט אם לדעתה לספר יש איזשהו סיכוי, ולכן אם סטימצקי תרכוש אותו. בתחום הספרים סטימצקי רוכשת את הספרים מראש.

גם אם גליל החליטה לקחת את הספר שלכם, אם אתם הוצאה קטנה, לא סביר שסטימצקי יקנו יותר מ-300 עותקים. גם כאן מדובר בכ-60% עמלה לסטימצקי.

עדכון:

סטימצקי לא מדברים יותר עם ספקים עצמאיים חדשים. רוצים להגיע לסטימצקי? אתם צריכים לבקש מאחת ההוצאות הקיימות להפיץ אתכם, או להצליח להתקבל לאחד המפיצים הגדולים. גם המפיץ הגדול בארץ, ליאור שרף, לא מקבל יותר הוצאות עצמאיות וקטנות להפצה.

זה המקום להסביר מה קורה בסניפי סטימצקי: רוב המכירות הן של ספרים חדשים שיצאו לא מזמן ויש להם יחסי ציבור: כתבות בעיתונים, הופעות של הסופרים בטלוויזיה, פרסומות ברדיו וכו'. הספרים החדשים הנבחרים מוצגים בצורה בולטת בחלונות הראווה ובאיים שבמרכז החנות. איך נבחרים הספרים, תשאלו?

פשוט מאוד! ההוצאות קונות את המקום הזה בכסף! לשים ספר באיים המרכזיים של סניפי הרשת עולה כסף, ולשים את הספר בחלון הראווה עולה אף יותר, תלוי בשטח החלון שאותו אתם רוכשים.

ללא גיבוי מסיבי ביחסי ציבור, פרסום או רכישת שטח מדף במיקום בולט, הסיכוי של מוצר אנונימי למכור כמות עותקים גדולה בסטימצקי הוא אפסי.

לכן, אם אתם מתכננים הוצאה עצמאית של ספר, ואתם חולמים על הפצה ארצית בחנויות הספרים, תצטרכו להתייחס לפרוייקט כאל פרוייקט מסחרי, ולתכנן תכנית עסקית, שבה תחשבו את כל מכלול העלויות, כלומר לא רק את עלויות ייצור הספר (תשלום לעורכים, מאיירים, מעצבים, מגיהים, ובית הדפוס), אלא גם את עלויות השיווק וההפצה: פרסום, יחסי ציבור, הפצה, ומיקום בחנויות.

בכתיבת הפוסט הסתייעתי בהערותיו של דדי מיכאלי, מו"ל הוצאת מדף.

כרגיל אשמח לקבל עוד הערות, מידע וביקורת בתגובות.