| |
תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2006
יום אחד הן יזכו בתואר חסידות אומות העולם
או לפחות אנפות או משהו.
"החייל לוקח מבחור בחליפה פספורט ירדני. הוא מתבונן הו ארוכות. ניכר על פניו שההתבוננות הממושכת לא מעשירה אותו בידע אותו הוא מבקש ללמוד על הבחור. הוא מעביר את התעודה לחברו וזה מעבירה לחייל שלישי. הפספורט חוזר לחייל האחראי שמחליט לקחת יוזמה -"מישהו פה מבין אנגלית?!" הוא צועק בטון של לא פחות מ"האם יש רופא במקום?". דממה. אין קול ואין עונה. אני מנסה להתקרב אליו בעדינות, בלי למשוך תשומת לב, בכדי לעזור לו בתרגום, אך בטרם אני מגיעה אליו הוא כבר לקח יוזמה נוספת- תוכנית ב'- "אמא?!" הוא צועק לשפורפרת "פספורט אקספירד, מה זה אומר?"
ונכון שזה נורא מצחיק בעיקרון, אלא שאותו חייל וחבריו ליחידה הם אלו הקוראים רצפטים ומחליטים מי חולה על אמת ומי רק קצת ויכול לחזור כלעומת שבא. אין לי טענות אליהם (חוץ מזה שהם אולי חיפפו בשיעורי הבית) אלא על הזלזול של מי ששם אותם שם.אל מי שנתן להם להיות אחראים על 2 מליון איש שהפכו לאורחים לא קרואים בביתם שלהם. לנתונים לחסדיהם ולחסדי האמהות שלהם".
מאת לירית, פעילת מחסום וואטש.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: