| |
תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2006
למה צריך לצחוק על השואה
המאמר הבא נכתב במקור בתגובה לאי-מייל של נערה יהודיה בת שש-עשרה מארה"ב ששאלה קושיות לגבי היכולת שלנו (בתחרות הישראלית לקריקטורות אנטישמיות) לצחוק על נושאים רגישים כמו אנטישמיות והשואה. כתבתי במקור באנגלית, ואחר כך תרגמתי ותימצתתי.
ערכים וחוקים אינם נצחיים. הם משתנים עם הזמן.
לדוגמא: לפני כמאה שנה נשים לא היו בעלות זכות בחירה. היום כן. זמן רב ומאבק עיקש היו נחוצים כדי לשנות את החוק, כי החוק היה בן אלפי שנים. חוק שאמר שלנשים אין מעמד עצמאי אלא הן רכוש בעליהן או אבותיהן, והוא עדיין תקף במקומות רבים בעולם.
כשחוקים הופכים לקדושים, הם הופכים לקשים מאוד לשינוי. זאת הסיבה שעלינו לבדוק כל הזמן, שוב ושוב, את החוקים והערכים שבהם אנחנו עצמנו (ולא האחרים) מחזיקים: האם החוק עדיין טוב ותקף או שמא הוא גורם לחוסר צדק ולפגיעה במישהו או במישהי?
דרך אחת טובה לגרום לאנשים להטיל ספק בערכים שבהם הם מחזיקים היא להשתמש בהומור. איך הומור עובד? הומור בנוי על שימוש באבסורד. הוא לוקח את המצב הקיים והמוכר והופך אותו על ראשו. כשאמנים מרגישים שיש משהו לא בסדר בציור עליו הם עובדים, אבל לא יודעים מה בדיוק, הם משתמשים בטריק של להפוך את הציור, וזווית הראייה החדשה והמוזרה גורמת לטעויות להזדקר לעיניים.
כשמשהו הופך לקדוש, זה אומר שאסור לצחוק עליו. אם לא נוכל לצחוק עליו, איך נדע אם הוא הפך לשגוי?
יש שאמרו שהזוועות שבני אדם ביצעו בשואה היו כל כך בלתי מתקבלות על הדעת וכל כך לא אנושיות שזה כאילו השואה התרחשה על כוכב אחר. אני לא מסכים עם ההשוואה הזאת. אני חושב שדווקא להיפך - השואה הייתה מעשה שביצעו בני אדם בבני אדם, וזה אומר שהיא יכולה לקרות שוב.
ואתם יודעים מה - היא קרתה שוב. אפילו כמה פעמים מאז מלחמת העולם השנייה. אם לתת רק דוגמא אחת, הנה המקרה של הטבח ברואנדה, שם טבחו בשנת 1994 בני ההוטו, הרוב, בבני הטוטסי, המיעוט, והרגו מספר שנע בין 800,000 ל-1,200,000 בני אדם. אז מה אם לא היו להם תאי גזים? זה לא משנה, מה שמשנה הוא שזה היה רצח עם המבוסס על שנאה גזעית. בדיוק כמו השואה. העולם צפה, ואף אחד לא עשה הרבה. היו בטח כמה סוכנויות סיוע וכאלה. למי אכפת? הרי אלה שחורים עניים בעולם השלישי.
נו, אז אתם חושבים שלמדנו משהו כשהפכנו את השואה למקרה יחידאי, לא בר השוואה לשום דבר, שמעולם לא קרה לפני כן ולעולם לא יחזור שנית? אני חושב שלא.
זאת הסיבה שאני חושב שצריך לצחוק על כל דבר.
כדי שנזכור תמיד להטיל ספק.
להטיל ספק באמיתות הדיווחים שאנחנו רואים בטלוויזיה. להטיל ספק באמיתות הקריקטורות שבעיתון. להטיל ספק במה שאומרים לנו המורים. להטיל ספק במה שאומרים לנו הרבנים, הכמרים, המולות או כל מנהיג דתי או פוליטי אחר.
להטיל ספק, ולחשוב פעמיים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: