RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
שתי תגובות חזקות לכתבות על נזקי הקנביס
שכחתי לפרסם גם את זה וזה נהיה קצת ישן, אבל עכשיו יש לי תירוץ טוב: במגזין Reason עלה קומיקס חדש של הגאון יבדל"א פיטר באג - הפעם על האיוולת שבמלחמה בסמים. בשנים האחרונות באג התגלה כהרבה יותר שמרן ממה שחשבתי שהוא, אך עדיין הקסם שבפרצופים המופתעים והנדהמים שהוא מצייר עושים לי את זה כל פעם. באג עושה קומיקס-ג'ורנאליזם מושקע, כולל ראיונות עם אנשים ויציאה לשטח לכנסים וועידות. הקומיקס כאמור לא חד במיוחד ברמת האידיאולוגיה, בטח לא חד כמו שתי התגובות שלהלן:
שתי תגובות חזקות לכתבות במוסף הארץ, התפרסמו במדור התגובות של המוסף:
של שלמה קראוס, ממארגני שוקולטורה, ושל רם-און אגמון, שיש לו שם מעניין אבל אנלא יודע מה הוא מארגן.
תחלואות אחרות
המסע למודעות לנזקי הקנביס (מוסף "הארץ" 12.5), בין אם צודק ובין אם לאו, לוקה בכשל עקרוני. את כל הסימפטומים והנזקים שעליהם מצביעים המומחים אכן ניתן למצוא אצל שיעור גדול מציבור המעשנים, אבל לא נדונה דיה השאלה, האם עישון הקנביס הוא ה"טריגר" שמעורר את הסימפטומים הללו, או שמא הוא תוצר שלהם (שאלת הביצה והתרנגולת).
כשד"ר חיים מהל מתאר את "המונולוג הקלאסי" על המעבר מילד מצטיין ומצליח בבית הספר, לסובייקט לא יצרני המתגורר בבית הוריו בגיל 30, הוא ממהר להסיק כי תסמונת חוסר-המוטיווציה נובעת משימוש במריחואנה. האם לא עלה בדעתו ששיעור גדול מהנוער עובר תהליך דומה של ירידת מוטיווציה בגלל תחלואות אחרות בחברה הישראלית? אותו ילד מצטיין, שהגיע לגיל 18 כקונפורמיסט מושבע, נוחת אל תוך הבצה הצבאית המחנכת אותו (על אף החזות הרשמית) שעדיף להישאר "ראש קטן". אחרי שלוש שנים של התפכחות הוא ייפלט בגיל 21 מלא שאלות ותהיות מוסריות, יתהה אם אותה "תרומה עצומה" שהיתה גאוותו בגיל 18, אכן משתלמת ויאבד את התפישה האתנו-צנטרית של העם היהודי כשיצא לגלות עולם.
כשיחזור לעבוד בעבודות משפילות בעד שכר זעום, שממנו ייאלץ להפריש מסים לאותה חברה שהיה גאה לשרת בעבר וכעת מתנכרת לו, קשה שלא להבין מדוע עולות בראשו שאלות בדבר הטעם בתרומה לחברה ומתעורר רצון לעבור לסיפוק עצמי. הוא יטוס להודו לחפש אמיתות תחת אלו שהתבדו לו, יהגר לאמריקה בתקווה ששם יוכל להצליח ללא מגבלות מעיקות או לחלופין - ישב מתוסכל בביתו, ללא כיוון ויביט על המציאות כחסרת טעם.
באיזה מהשלבים הללו הוא ימצא נחמה בעישון קנביס, שמלבד פגיעתו ביצרנות, מרגיע ומשרה אופוריה קלה? הקנביס נמצא מחוץ לחוק מאותה הסיבה שריטלין מסובסד בכ-90%: ראשית כל יש לדאוג לחברה של סובייקטים צייתניים, יצרנים ומרוכזים, שיכולים לעבוד עשר שעות ביום בלי תוספת שכר וזכויות בסיסיות. הנזק הבריאותי הוא משני.
שלמה קראוס,
תל אביב
למה קנביס
הקוקאין הוא הסם של העשירים. הוא גורם תחושת עונג אלוהית, ומאפשר חשיבה חדה. אנשים העובדים תחת השפעת קוקה חשים שההספק שלהם גדול עשרות מונים מאשר כשהם פיכחים. זה סם יקר מאוד, והמשטר לא מתעסק עם בעלי הממון.
ההרואין גם הוא סם יקר. הוא מטיל את המשתמש אל תהומות קהות החושים והפשע. הוא נפוץ בשוליים החברתיים, אצל האנשים שממילא אינם תורמים לחברה, ועל כן מותם או חייהם לא מטרידים את המערכת השלטונית. הוא גורם לפשיעה זעירה, ועוזר להצדיק את קיום המשטרה.
הניקוטין מרגיע את ההמונים, אך גם מרעיל אותם, ובשל הוצאות הבריאות הכרוכות בשימוש בו מנסים השלטונות לצמצם את השימוש בו תוך מאבק מתיש בתאגידים.
הקפאין מגדיל את התפוקה של העובדים. הוא מאפשר לאנשים לעבוד גם כשהם עייפים. נוח לשלטון שההמונים יפתחו לו התמכרות, כי הם מעלים את התל"ג והתאגידים שולטים בייצור הסם ובהפצתו.
האלכוהול קשור לפולחנים דתיים ומיוצר על ידי תאגידי ענק. היחס אליו מצד השלטונות הוא סלחני, למרות הנזקים האדירים שהוא גורם, הן בריאותית והן חברתית.
כל אחד יכול "לייצר" קנביס. התאגידים אינם יכולים להשתלט על השוק. לפי הכתבה "השרוטים", הוא גורם למקצת המשתמשים בו תחושת אפתיה ומונע מהם להיות יחידות צריכה יעילות ולהשתלב במסלול הרצוי לשלטון. למשתמשים אחרים הוא גורם "מעוף מחשבות" ותסמינים המזכירים "שיגעון גדלות". התיאור "שיגעון גדלות" הוא למעשה האמונה של האדם באמיתות הדעות שלו וביכולתו להביא לשינוי חברתי. אנשים כאלה מזינים את היסודות החתרניים של החברה. הקנביס הוא סם המעורר תסיסה חברתית.
דיכוי המשתמשים לא נעשה מדאגה לבריאותם הנפשית או הגופנית, אלא מרצון למנוע את התופעות החברתיות הבאות יחד עם השימוש בסם.
רם-און אגמון,
הוד השרון
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: