במאמר מוסגר אני נאלץ להודות בעובדה שלא רציתי להודות בה בפומבי, בעיקר בגלל הבושה. אבל לא יכולתי יותר לעמוד במבול הבלוגריות, שבזמן שהן התלהבו אני כבר התאבלתי.

הרגתי אותו, אני מצטער מורטישיה.

אבל תעזבו אותי, בואו נתרכז באקטואליה. כרגיל, עיתון הארץ, אותו פרוייקט פילנטרופי של מר שוקן למען אזרחי ישראל המטומטמים (פועל סביל), ממשיך לספק ניסוחים מדוייקים לתחושותיהם של שמאלני ישראל. נחמיה שטרסלר מגלה שבתחום הפוליטי\ביטחוני הוא בכלל שמאלני, בניגוד לתאצ'ריזם הרצחני שנודף מעמדותיו בתחום הכלכלי. אם קראתם את מר שטרסלר ולא השתכנעתם שהמלחמה הנוכחית שייכת לקטגוריית הטמטום האינסופי, אני לא יודע מה ישכנע אתכם. (שיניתי ניסוח) מה, שטרסלר הוא מיינסטרים, לא?

בקטגוריית פרס ישראל לאלתר זוכה שוב מר קשוע. כל יום שעובר ובו מר קשוע עדיין אינו עסוק בהמרת כספי הפרס באלכוהול איכותי שנזקי ההאנגאובר שלו מוקטנים הוא עוד עמוד בכתב האישום שיוגש יום אחד נגד מדינת ישראל בהאג. כי עם יד על הלב, מה הם שלוש מאות אזרחים לבנונים הרוגים מול האנג אובר קשה אחד של אזרח ישראלי? (גם על הערבים נופלים קטיושות!) התשובה ברורה. אזרחים לבנונים יש כמו זבל. סופרים ערבים ישראלים שיהודים אוהבים? אפשר לספור על אצבעות זרת אחת.

בהארץ נכתב פה ושם גם על פרץ. בבלוג הזה, לפני בערך ארבעה חודשים, היו תגובות שקראו לאנשים להצביע "עבודה". אנשים טובים שהאמינו, לצערי, ב"רוח החדשה" וכו וכו. כדי לחבר מפלגה שמתמודדת על השלטון בישראל למילים "מהפכה חברתית" ו"רוח חדשה" ולהאמין בזה, אתה זקוק לנאיביות מתוקה מהסוג שמעורר חיבה מעורבת ברחמים.

הנה הרוויח ביושר גם החבר פרץ, האזרח, הלא גנרל, "מנהיג הפועלים", מוביל "המהפכה החברתית", או "המהפכה האזרחית", הרוויח ביושר ובצדק את השיר ששרים לו השמאלנים האמיתיים:

"פרץ, פרץ, שר הביטחון - כמה ילדים הרגת עד היום?"

התשובה: בהערכה גסה, רק כמה עשרות, אבל אל דאגה - עוד היד נטויה!

היום תתקיים הפגנה בכיכר רבין נגד מלחמת לבנון השניה:

במוצ"ש, 22 ביולי, בתל-אביב

מתכנסים בשעה 18.30 בכיכר רבין

די להרג ולהרס בלבנון, בעזה ובישראל!

מדיניות הכוח והמלחמה, המגובה על-ידי ממשל בוש, גובה מחיר כבד מישראלים, לבנונים ופלסטינים. הנסיון לכפות "סדר אזורי חדש" והתוכנית לתקוף גם את סוריה מובילים לעוד ועוד אסונות.

זה הזמן להתייצב נגד פשעי מלחמה, לרבות פגיעה מכוונת באזרחים. זה הזמן לתבוע להשתיק את התותחים ולהתחיל לדבר. אין פתרונות צבאיים. הפצצות אינן מונעות פגיעות בעורף ואינן מחזירות שבויים למשפחותיהם.

אנו קוראים לאזרחי ישראל, נשים וגברים, יהודים וערבים, לכל בעלי המצפון, לפעול יחד למען שפיות פוליטית ונגד אשליות התכתיב הצבאי. בואו נפגין יחד למען חלופה של שלום וביטחון שבמרכזה – יציאת צה"ל מכל השטחים הכבושים, פירוק ההתנחלויות, הסדר שלום בין שתי מדינות, ישראל ופלסטין, וכיבוד ריבונותן של כל מדינות האזור.

הסעות: חיפה, 16.45, כיכר סולל בונה, בנימין 050-5358601

           ירושלים, 17.00, גן הפעמון, גלעד 050-8682992

           נצרת, 16.00, בית הידידות, זאהר 050-3148805