לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

ההורים של לב אפור




פסטיבל הקומיקס חלף עבר לו, וערם אצלי ערימה של קומיקס לקרוא. מראש אמרתי שאני לא אפרסם ביקורות, יש יותר מידי אנשים שאני עלול להעליב, אין לי כוח לזה. את רוב הערימה, הקצרים והקלילים יותר, חיסלתי די מהר. פתאום לפני כמה ימים נזכרתי שעוד לא קראתי את "ההורים של לב אפור" של עדי קפלן ושחר כרמל. רק דפדפתי ברפרוף בפסטיבל.

שני אלה באו לי משום מקום, לא הכרתי אותם לפני בכלל.
אני מודה, הציפיות שלי לא היו גבוהות. לא חסרות פה ובכל מקום יציאות אמנותיות שנראות יפה מאוד אבל אין בהן הרבה תוכן או סיפור או איזשהו משהו.

תשמעו, מה אני אגיד לכם, הספר הזה שלהם באמת חזק.

זאת יצירה עם כל המורכבויות והדקויות של יצירה רצינית וטובה. יש משחקים רבי משמעות בפערים הגדולים שנפערים בין הטקסטים הרזים אבל הטעונים והתמונות העשירות ומלאות הרגש שעוטפות כל כפולה ויוצרות עולם (אה אה איזה משפט! כתבתי בעצמי!). מהתמונות המקדימות שראיתי ברשת לא הייתי בטוח איך התמונות הריאליסטיות יתחברו לסיפור זורם, ויתחברו עם הציורים הנאיביים של הדמויות. אז זה עובד. נוצר רצף, והדמויות, למרות שהן כאלה רזות ומאופקות מצליחות להעביר טונות של רגש.

יש שם המון הומור והשלמה מול קשיי החיים, יש המון מין אה, אני לא יודע מה בדיוק, הסתכלות על החיים שהיא מצד אחד משלימה ומצד שני לא מתפשרת כאילו? משהו כזה.
בקיצור זה מצליח להעביר כמה רגשות שונים במקביל, שזה די מרשים.

תסלחו לי על הפלסף האמנותי, תודו שאני לא עושה את זה הרבה, אז פעם ב מותר לי. אחרי המשפט הראשון השתדלתי לכתוב כמו מפגר ולא כמו מבקר. פאקינג לפחות אנ'לא מספר לכם חלומות שלי.

ואני גם חותם על כל מה שאורה לברון כתבה במוסף הספרים של הארץ. חוץ מההיבטים האמנותיים והרגשיים, יש כאן עיסוק בנושא החברתי בצורה עדינה ובלי סיסמאות.

הלוואי והייתי כמוהם, מתרכז בשקט רק בעשייה האמנותית עצמה ולא מתפתה להשקיע את כל המרץ שלי בכל המסביב. מה אני אעשה, אני מוצא עניין גם במסביב. אני מרגיש דחף לדחוף את מה שעשיתי. לא מספיק לי ליצור, אני רוצה שאנשים יראו את זה.

אורי, אני קונה לך עותק ומוסיף לחבילה שהכנתי, וכשאחזור בשבוע הבא אשלח לך ללונדון שתראה גם.

ולכם אני ממליץ: עדי ושחר יהיו ביום שישי בשוקולטורה בביאליק. אם עוד לא רכשתם לעצמכם ולכל קרוביכם את הספר, הזדרזו ותקנו את המעוות - עוד לא מאוחר!

(אפשר גם דרך האתר שלהם אם רוצים)
נכתב על ידי , 27/9/2006 10:08   בקטגוריות סיפרותי, ביקורת, איור, אמנות, הערות אישיות, חברה וכלכלה, עירוני, קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות אלטרנטיבית  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פיוטר ב-1/10/2006 03:22




Avatarכינוי: 

בן: 48

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)