RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2006
מסיק בשטחים אתמול ובשבועות הקרובים.
ובכן, הסתיו הגיע.
איזה יופי של סתיו. מצד אחד גשם, מצד שני לא קר. אני יושב לי במרפסת, סליחה, בסטודיו, בחולצה קצרה, ומחכה לגשם. רוח נעימה מנשבת, השמיים קודרים. FM106 מייצרים פסקול מושלם.
אתמול הייתי במסיק. בימי החול קשה לי להיענות לקריאה, כי צריך בכל זאת להתפרנס, אבל אחרי האירוע במטעי הזיתים של הכפר פארעתה, וההכרזה של הרב אשרמן ש"נכשלנו", באמת כבר לא היה לי נעים.
אז התקשרתי ונרשמתי. אמרו לי להגיע לתחנת הרכבת של ראש העין ב-7:15 בבוקר, יש רכבת שיוצאת מתל-אביב ב-6:56. אמרתי בסדר, אבל אם מישהו יוצא מתל-אביב באוטו, תודיעו לי. יש מישהי שיוצאת מתל-אביב ומחפשת גם היא טרמפ, שירה ארד, הנה הטלפון.
בסביבות 23:00 בלילה מתקשר הרב אשרמן בעצמו, ומבשר לי שיעל תצא מתל-אביב כבר בשש, אתה מעדיף איתה או עם המיניבוס מראש העין? אין לי בעיה להגיע בשש.
מסתבר שקו 18 מתחיל כבר לפני חמש בבוקר, ידעתם?
לפני הולך בחור עם תרמיל וקוקו. שלא במפתיע, הוא עוצר ליד אישה במיטב שנותיה, ואנחנו עושים הכרות. היללה וכליל גם הם למסיק.
ישנה תופעה מדהימה שכבר פגשתי יותר מפעם אחת או פעמיים: נשים במיטב שנותיהן (שפה נקייה להגיד מעל גיל שישים), שהיגרו למדינות אחרות, באות כל שנה במיוחד כדי להפגין בשטחים. נשים שגרות בשוויץ, קנדה, ארה"ב, באות לביקור מולדת כדי להפגין נגד עוולות. כן כן, אני יודע, ישר יצאו נגדן הטוקבקים, נפולת של נמושות, יורדות, סיר הבשר, חוצפה. אבל הן לא מביעות את דעתן משם. הן עושות מאמץ לא קטן, מוותרות על מנעמי הגולה, סיר הבשר, משלמות כסף על כרטיס טיסה, יוצאות לשטח בגיל מתקדם, כדי להפגין. כל שנה בקביעות. אני לא יודע, לדעתי זה מרשים.
בכל מקרה, אנחנו נוסעים לשטחים. יחד עם קבוצה של איזה מתנדבי חו"ל, אנחנו בערך 40-35, אז יש מספיק לאיזה 10-15 כפרים. יעל והיללה נוסעות לקליל, ומורידות אותי ואת כליל בדרך ליד ג'אמעין. עבד מחכה לנו ליד סובארו חבוטה. עבד לא מגלה חביבות יתר.
איציק אזולאי מכפר-סבא, בעליה המקורי של הסובארו, ודאי היה גאה במכונה הישנה, אילו היה רואה באיזה קלילות היא מטפסת בדרך בוצית זרועה סלעים בזוויות שבטח עולות בהרבה על מה שרשום בספרי היצרן.
בדרך במעלה ההר אנחנו עוברים משפחות שכבר עובדות במטעי הזיתים שלהן, וטרקטור עם עגלה מלאה בבני משפחה, שמנסה ללא הצלחה לעלות במדרון.
לבסוף אנחנו מגיעים למטע של עבד ובני משפחתו המורחבת. חלקם לא גרים בג'אמעין, ובאים במיוחד לעזור בעונת המסיק. אני מניח שהם מקבלים בתמורה חלק מהיבול, לא שאלתי. אני משתדל ללחוץ את ידי כולם ולשאול לשמם, גם הילדים. קודם כל מתכבדים בתה חם, מתוק להחליא.
אחר כך מתחילים לעבוד.
בבוקר מוקדם הכי כיף. קריר, אין שמש.
עץ הזית עובד במחזור דו שנתי, שנה אחת ברוכה עם זיתים שמנים ומרובים, ושנה אחת שחונה עם זיתים רזים ומעטים. זאת כבר השנה השלישית שלי במסיק, ואני נדהם מההבדל. אתה ניגש לעץ, ולא יודע מאיפה להתחיל. מכל עבר אתה מוקף בפרי. רובם כבר סגולים. יש לי כבר את הטכניקה: אתה שם את היד במעלה הענף, הענף בין האמה והקמיצה, זה יותר יעיל ככה, ומושך למטה. כשאתה נתקל בגושים בין העלים אתה לוחץ והזית נופל.
לא נורא אם נופלים גם עלים וענפים. בסוף הנשים המבוגרות ממיינות את הזיתים מהעלים והענפים, ואוספות את הפרי בדליים. את הדליים הן נושאות על הראש לשקים. הן מבחינות במבטינו המשתאים, ואפשר רק לקוות שזה גורם להן קורת רוח. כי הן לא מדברות איתנו. הגברים, הנערים והילדים כן. יש מבוכה הדדית, אבל מתגברים עליה, עם הגברים בתערובת של עברית וערבית, ועם הילדים בתערובת של ערבית ואנגלית.
הם שואלים אותנו אם העבודה קשה. האמת שלא, אנחנו עונים, בעיקר עובדות האצבעות, כמו לעבוד על מחשב, רק שהאצבעות עובדות בכיוונים מגוונים יותר, אז אין חשש לקארפל-טאנל סינדרום. סתאם, לא אמרנו את כל זה, רק אמרנו וורק גוד, הכל בסדר.
בערך בעשר הבטן מתחילה לקרקר בעוז. כמו חשו במצוקתנו, המשפחה מתחילה לרדת מהעצים ולהתארגן לארוחה. יושבים על הארץ, מוציאים מסלסלות הקש ירקות, לאפות וטונה מקופסה, וגם משהו שנראה כמו ממרח חומוס שעשוי משעועית. מזמינים אותנו להצטרף, כמובן. משליכים אחד לשני פיסות פיתה, עגבניות וצנון. אני מתאכזב לגלות שלעגבניות טעם ממש כמו באם-פם. מה זה, אין בנדורות בלדי? איזה מין פלסטינים אתם? שוב עבדו עליי.
את האתנחתא הקומית מספק כליל. הוא מוציא את ארוחת העשר שלו - מין עיסה על בסיס שיבולת שועל, דגנים, אגוזים וחמאת בוטנים. מתוק. כליל מציע את מנתו למארחים - תפאדל. ילדה חמודה בת אחת עשרה, מראם, מעיזה להיות מנומסת ולטעום כזית. אבל לא יותר מזה. אחר כך מגיע מבוגר אחד, אולי אבא של עבד, ומעיז גם הוא לטעום. "בורגול", הוא מכריז. לא בורגול, מתקן כליל, שיבולת שועל. כן, משהו כזה, אני מאשר.
לא חשוב.
אחרי עשר, אני מוצא עצמי בין צמרות עצי הזית, כשהטלפון מתחיל לצלצל. עורכות בהוצאות ספרים ומפיקות במוספי העיתונים מגיעות לעבודה ומתחילות לדרוש בשלומי. עם חלקן אני מדבר כאילו אני ב"סטודיו", ולחלקן אני מגלה שאני תקוע על עץ ליד ההתנחלות תפוח.
כליל ואני חשדנים. למה קראו לנו לכאן? אין אף התנחלות בסביבה. רק כשאנחנו עולים לצמרות אנחנו קולטים את מגדל השמירה והקרוונים, אולי חמש מאות מטר מאיתנו על הפסגה הקרובה. זאת תפוח החדשה, מסבירים לנו הפלסטינים.
הרב אשרמן מתקשר לשאול מה קורה.
אין צבא ואין מתנחלים, הכל שקט.
זהו, אין יותר מה לספר. בשתיים וחצי יעל יצאה חזרה, ואני ירדתי ברגל מההר ולקחתי איתה טרמפ חזרה לתל-אביב. כליל נשאר עד חמש, עד שהמשפחה של עבד מסיימת לעבוד, לוודא שהמתנחלים לא באים. אבל היה שקט אתמול.
איינשטרוצה נוייבאטן או איך שלא קוראים להם שרים על סוגים שונים של פרחים ב-FM106, הגשם מתחיל.
אחותי איילת תיקח אותי טרמפ לארוחת שישי בערב אצל אמא בכפר-סבא.
אני לא אשתה יותר מידי כדי שאוכל להמשיך ולצייר בערב, צריך להספיק להשלים את מה שלא עשיתי אתמול.
אני כבר מריח ריחות של מרק עוף מהדירות מסביבי.
מתוך הודעת הרבנים לזכויות אדם:
"השבוע נכשלנו כאשר ביום רביעי פצעו מתנחלים את באסל סאלח מפארעתא. לא היו לנו מספיק מתנדבים ולכן לא היינו שם. ביום חמישי ושישי הצלחנו כאשר היו לנו 35-40 מתנדבים כל יום, אך המספר הזה היה כשהיתה גם קבוצת מתנדבים מחו"ל. אנחנו חייבים להגיע ל-50 מתנדבים כל יום במשך כל השבוע הבא כאשר נעבוד בסינג'יל, תורמוס איה, מרייר, ש-סאוויה, דרום הר חברון ועוד. ביום שני אנחנו חוזרים לפארעתא.
למידע ולהרשמה נא להתקשר למשרד 6748757-02. אחרי שעות המשרד נא להתקשר (לא בשבת) לאריק: 5607034-050, יחיאל גריינימן: 210639-050. אם מספיק אנשים ירשמו ליום ראשון לפני כניסת השבת לא נצטרך להתקשר במוצאי שבת ברגע האחרון."
|
נכתב על ידי
,
27/10/2006 16:50
בקטגוריות אופטימי, אקטואליה, צבא, חברה וכלכלה, הפגנות, חינוך, טיול בוקר שבת, משטרה ו"כוחות הביטחון", נגד הכיבוש שתיים בחמש, תרבות נגד, מסיק
הצג תגובות
הוסף תגובה
2 הפניות לכאן
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וני ב-2/11/2006 18:55 |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: