RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2006
למה לא מוסרי להאמין באלוהים
הכוונה היא לאלוהים כמו שהוא מוכר לנו משלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות, כלומר המקור לחוקי המוסר הנצחיים.
את המאמר הקודם על הפרכת הטענות המוכרות לקיומו של אלוהים הבאתי כאן רק כדי שנוכל לסיים איתן מהר ולעבור הלאה. חשוב היה לי להביא אותן כדי שזה לא יפריע לנו בהמשך, רק כדי לוודא שכולנו נמצאים באותה נקודה בדיון.
עכשיו כשכולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים שאי אפשר להוכיח את קיומו של אלוהים, נעבור לשלב הבא, שהוא בעצם החשוב יותר:
לא מספיק שאי אפשר להוכיח את קיומו של אלוהים.
חשוב להבין למה לא מוסרי, וגם לא כדאי להאמין בו כמקור הנצחי לחוקי המוסר.
הטיעון הוא די פשוט, בעצם: אם אי אפשר להוכיח את קיומו, אי אפשר להביא אותו כבסיס לחוקי המוסר.
לכן רק אנחנו, בני-האדם, אחראים לחוקים שלנו.
ואם זה המצב, הרי שעלינו לבחון אותם כל העת מחדש, ולוודא שהם תקפים.
כלומר: אסור שיהיו לנו פרות קדושות, ואין כזה דבר חוקים נצחיים.
כל חוק צריך להיות פתוח לדיון מחדש.
מכאן, שהגישה שדוגלת בחוקים נצחיים הינה לא מוסרית, כי היא תביא בהכרח למצב שבו החוקים הופכים ללא רלוונטיים=>לא נכונים=>ללא מוסריים=>פוגעים לרעה ביחידים או קבוצה באוכלוסיה.
אז הגענו לשתי מסקנות:
אם מאמינים באלוהים=מאמינים בחוקים נצחיים.
חוקים נצחיים=לא מוסריים
מכאן ש:
מאמינים באלוהים=לא מוסריים.
יש לציין שלאורך הדורות, כפי שציינו גם חלק מהמגיבים בפוסטים הקודמים בדיון הזה, השתנתה הגישה כלפי חקיקת חוקי הדת והמוסר. בעבר רבנים בהחלט נטלו חירות לעצמם "לפרש מחדש" את דבר האל וכך לשנות חוקים שהיו זקוקים לשינוי. נאמר לי שחז"ל טענו שהחוקים צריכים להקבע ע"י בני האדם. אלא שהבעיה עם מסורת היא, שככל שעובר הזמן היא מתקדשת ומתאבנת. פוסקים רדיקאליים הופכים לקאנוניים.
לכן חשוב להבין שזה לא ממש משנה שאם ממש מתאמצים אפשר לפרש את פסיקות חז"ל או הרמב"ם כך שיתירו מין הומוסקסואלי או להדליק אור בשבת. מספיק לראות כמה קשה הוא המאבק למען העגונות ומסורבות הגט, כדי להבין כמה קשה לפתור בעיות במסגרת הדת.
חשוב להבין שהבסיס הלוגי שעליו נשענת הדת כולה הוא שגוי, לכן לא משנה כמה פילפולים אפשר לפלפל על בסיס הרמב"ם או חז"ל, שאין ספק שהיו עילואים וגאונים. לפני כך וכך מאות שנים.
הבסיס הוא שגוי, אבל זה לא אומר שבכל מגדל האבן הענק של חוקים ומנהגים אין יסודות חיוביים.
בדת היהודית ישנם המון יסודות חיוביים, החל ממערכות של חוקים חברתיים שהקדימו את זמנם באלפי שנים ועד תובנות רגישות מדהימות על תקשורת בינאישית, יחסי אישות וכו וכו.
אין ספק שבבואנו לחשוב על חיינו בכל התחומים, יש לנו המון מה להרוויח מעיון בכתבים השונים של הדת היהודית.
כל עוד אנחנו עושים זאת בצורה ביקורתית וזהירה, כדי לבנות מגדל חדש, שמבוסס הפעם על ההיגיון האנושי.
מגדל שדומה יותר לבניית ארמון בחול רטוב - בכל עת עשויים אגפים שלמים, על כל המגדלים שנבנו עליהם, להתמוטט כליל, ואנחנו צריכים ללמוד להתמודד באורך רוח עם ההרס, לקום, לנער מעלינו את האבק, להתיישב שוב, ולהתחיל לבנות מחדש. לרוב בטפטוף עדין, אבל לפעמים, באין ברירה, גם באגרוף קפוץ.
ומה לעשות, לפעמים נכנס חול לתחת.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: