Fun Home by Alison Bechdel

הרומן הגרפי מאת יוצרת הקומיקס אליסון בכדל (יוצרת הסטריפ Dykes to Watch Out For) יצא השנה וזכה להייפ ענק לא רק בקהילת הקומיקס אלא גם בעיתונות המיינסטרים. התלהבות ושבחים מקיר לקיר. התמונה שהתקבלה הייתה של עוד יוצרת קומיקס אלטרנטיבי שוברת את תקרת הזכוכית ומתקבלת כסופרת רצינית, גם אם גראפית. הספר העפיל לטבלאות רבי המכר של עיתונים כמו הניו-יורק טיימז והאל.איי. טיימז.

אני לא זוכר את הסטריפ של בכדל, יכול להיות שהוא טוב, אבל משהו בכל העסק נראה לי חשוד.

חשדותיי התאמתו.

איפה ההייפ ואיפה הספר.

עיקר הקטע של הספר נעוץ בכך שבכדל לסבית, ושאמה מגלה לה שאביה הוא הומו בארון, שנהג כל השנים להתחיל על נערים רכים ולעשות בהם מעשים, ואז חודש אחר כך הוא מת בתאונת דרכים. בכדל לקחה את היומן שכתבה בשנות נעוריה, ושזרה את הזכרונות מאז בתובנות החדשות של אחרי מות אביה.

אין עלילה, כי היא מגלה הכל כבר בהתחלה. אין מתח, אין דרמה. אחרי שגילתה הכל כבר בהתחלה, היא חוזרת שוב ושוב אל אותם עניינים, וכמה שלא חיכיתי שמשהו מעניין יקרה, לא קרה כלום. הציורים לא מרשימים בכלל. כלומר, לא גרועים, סתם חסרי ניצוץ, לחלוחית, או כל דבר אחר. מבחינה קומיקסאית הוא גם לא משהו, בגלל שכמעט כל הספר מסופר עם קריינות שלה מעל הפריימים, היא מספרת ומפרשנת במקום להראות את הדברים קורים לבד.

נקודת האור האחרונה שנותרה הייתה צריכה להיות סיפור צמיחתה של לסבית חדשה בעולם, ובתור סטרייט, כמובן שבדרך כלל אשמח לקרוא על הרפתקאות גילוי המיניות של לסבית צעירה ובתולית, אבל ראבאק - כמה קומיקסים כאלה אפשר לקרוא? לסביות אוהבות קומיקס, יש מלא יוצרות, רובן אוטוביוגרפיות, רגישות, חמודות, ובמקרה הטוב גם מצחיקות. בכדל אולי רגישה, אבל לגבי כל השאר - לא משהו. קראתי את הסיפור הזה כבר הרבה פעמים בעבר, והגרסא הנוכחית היא גרסא די משעממת שלו. לסיכום: דלגו, דלגו.

ולנושא אחר: לפני כמה חודשים דיווחתי לכם על הפגנה שנערכה בטוואני כנגד גדר הפרדה נמוכה בדרום הר חברון, גדר שלא נועדה לשמור על הביטחון של אף אחד אלא למרר את חיי המקומיים ולגרום להם לעזוב סוף סוף את האיזור כדי שהמתנחלים יוכלו להשתלט עליו ולהסתפח בבוא היום למדינה.

אני שמח לבשר לכם שבג"צ הורה לפרק את הגדר.

תוספת: ומחר לוס כפרוס מופיעים בחינם במסיבת שכונה של פלורנטין בשדרות וושינגטון, ראו הפלייר האקטיביסטי: