|
![](http://israblog.co.il/nanafiles/upload/12006/IsraBlog/97762/misc/4658117.gif) תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2006
כשהייתי בכיתות א' וב' הנהגתי חבורה כשהייתי בכיתות א' וב' הנהגתי חבורה, שכללה מלבדי את ערן כהן (הבן של יצחק כהן מהכלי בית) ואת אורן מזרחי. 84' הייתה שנת בחירות ואני מאוד התרשמתי מן ההליך הדמוקרטי. אז החלטתי שלא ייתכן שאני אמשול כשליט יחיד, דיקטייטור פור לייף, וגם חבורת ה-BMX חייבת להצטרף לעולם הנאור והדמוקרטי. לא ייתכן שערן ואורן ימשיכו לעד לסבול בשקט את כל הרעיונות שיש לי לגבי הדרך הנכונה להעביר אחר צהריים של הרפתקאות. בכל חברה מסודרת צריך שיהיה שלטון מרכזי שינהל את העניינים, אבל כוחו של השלטון נובע מאמון העם, ואני מעולם לא זכיתי באמון הזה בצורה מסודרת ונאותה.
לא היה קל להביא את בשורת הדמוקרטיה לעם. אני חושב ששני חבריי היו מאוד מודעים לגיחוך שברעיון של בחירות דמוקרטיות בחברה המונה שלושה אנשים, אבל מצד שני הם לא העזו להתנגד לי.
וכך, ביום המיועד, שלשלנו כל אחד מאיתנו פתק חתום לתוך קופסת הנעליים החגיגית שהכנתי מבעוד מועד, שהונחה על שולחן בחדר הסמוך, אליו נכנסנו כל אחד בתורו ביחידות, כדי שאף אחד לא יוכל לזייף את ההצבעה. בשונה מאשר בבחירות לכנסת, החלטתי שאצלנו אף אחד מהמועמדים לא יוכל לבחור בעצמו. אם אני זוכר נכון, אף הגדלתי לעשות ושידלתי את ציבור הבוחרים שלא לבחור בי שוב, כדי שלא אשאר בשלטון לתקופת כהונה נוספת ובכך אסתכן בסיאובו.
אם אני זוכר נכון, ערן בחר בי, ואורן ואני בחרנו בערן. בתום ספירת הקולות הכרזתי על המנצח, לחצתי את ידו וברכתי אותו על ההישג.
ואז הגיע רגע מביך של שקט. השאלה "מה עושים עכשיו" הידהדה בחלל החדר. "אתה צריך להגיד מה עושים עכשיו", עודדתי את ערן, כמנהיג הפורש שמעביר חפיפה את המנהיג הטרי.
אני לא זוכר מה עשינו. אני מניח שערן הציע שפשוט נרד למטה וניסע באופניים, אולי לכיוון הבסיס הסודי ששכן בחורבה שליד הבית של ערן, מול התחנה המרכזית (מאז שיפצו אותה והיא משמשת מקום מקולל שהורג כל פאב או בית קפה שנפתח שם. מה יש שם היום?).
בימים שלאחר מכן שלטונו של ערן לא הצליח להתבסס. מבלי שהוכרז על כך רשמית, נאלצתי לשוב ולתפוס את מקומי בראש החבורה.
| |
| |