RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2006
צילומים ממוצאי שבת במדחס ובסלמה 46
למי שלא ידע, יש לי גם פליקר, ובו אני מעלה איורים שאני לא מעלה כאן, ולאחרונה גם צילומים, כולל כמה תמונות מההופעות שהיו במוצ"ש.
אם לא הייתם, הפסדתם. ההופעות התרחשו בשני בנינים צמודים. בסקוואט של "המדחס" זאת הייתה הופעה חגיגית לרגל סגירתו של הסקוואט, ובסלמה 46 אורגנה ההופעה ומומנה ע"י איזה קבוצה אנטי גלובליסטית בריטית עלומה.
הייתה אווירה מגניבה, מאות אנשים נהרו לסלמה 46, ועשרות גם נדדו בין ההופעות, ששתיהן היו בחינם.
מה שהיה מגניב בסלמה 46 זה שהיה שם כסף לסאונד משובח, פרוז'קטורים מסנוורים שגרמו לנו להרגיש כאילו אנחנו בקליפ מאמפטיוי, וההחלטה הנבונה להציב את הבמה במרכז. הלהקות: האמת, הן היו נורא דומות. בכולן חברים נגנים וותיקים ומשופשפים, רובם בגילאי 30 ומעלה, ורק מיעוטם עדיין בשנות ה-20 שלהם. בצירוף עם הסאונד הטוב והתפאורה התוצאה הייתה מאוד מקצועית, אבל לי אישית היה פשוט קשה להבדיל בין הלהקות. המידנייט פיקוקס והגירלז בכיכובה של קנטור היו הלהקות היותר עצבניות. אני יודע שזה מין אופנה כזאת להסתייג מקנטור, אבל אני חושב שהיא בסדר (ובכל מקרה לי תמיד תהיה בשבילה פינה חמה בלב מאז תכנית הטלוויזיה הפרה-היסטורית הקופסה).
זיגזגתי בין ההופעות אז לא ראיתי את כולם, אבל אין ספק שהדבר האמיתי התרחש במדחס. צעירים יותר, בעלי יותר אנרגיות, מגוונים יותר, מצחיקים יותר, הפאנקיסטים ניצחו בקלות. מלככי הפינקה, מלכי הפאנק המזרחי, שיעשעו אותי בהצלחתם לגרום לפאנקיסטים אשכנזים לבנבנים לשיר מזרחית. שמעתי שהסולן חתם קבע, ביום שחור לפאנק הישראלי. אה נו.
האמת היא שזה די מוזר עם הפאנקיסטים איך שהם מקבלים בטבעיות גמורה ובלי הסתייגויות את להקת לבנון - להקת רוק מתקדם ופסיכדליה באמצע ערב פאנק. טוב, לא לגמרי, הם בכל זאת מרעישים. כדי להנות כמו שצריך ממוזיקה פסיכדלית רצוי לעשן קצת, ואכן איך שלבנון התחילו לנגן מצתים הוצתו וענן מתקתק התפשט בחלל החדר.
לבנון היו אחלה.
ומעניין לעניין באותו עניין:
בשבוע שעבר הייתי בהופעה של בני בשן.
כשסיפרתי לאנשים עליו הופתעתי לגלות שקמו פה דורות שלא ידעו את בני. ובכן, בני בשן התחיל כאורח בתכנית הצהריים של טל ברמן בגל"צ לפני שנים רבות. אחר כך הוא עלה בדרגה והחליף את ברמן כמגיש בתכנית זו. בשן מחזיק בקול רדיופוני והומור מוזר אך קטלני. יש לו מין פוזת מניאק אבל חנון, לא יודע להסביר.
מי שהכיר אותו קודם מהרדיו מופתע כל פעם מחדש כשהוא רואה אותו בלייב עד כמה הבחור הוא עיוות של הטבע. לא נראה כל כך טוב, זתומרת. אולי זהו המקור להומור המוזר שלו. אני מאוד נהניתי בהופעה שלו, הוא סוג של טרובדור, קצת לאונרד כוהני, אבל אני ממליץ בהסתייגות, כי אני מנחש שרבים לא יישבו מייד בקסמו החמקמק. אם לא נכנסים לראש שלו אפשר בקלות לחשוב שהוא פלצן, קשקשן או סתם חרא של בנאדם.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: