יזהר אשדות הוא מוזיקאי עלוב ופאטתי מאין כמותו.

אין לו טיפת כישרון, אין לו טיפת השראה, כל השירים שלו נשמעים אותו דבר, ולמרות זאת הוא ממשיך לייצר אותם כבר שנים, וכל אחד מהשירים שלו מעורר דחפי הקאה, דחפי התאבדות ודחפים רצחניים כלפי יזהר אשדות באופן שמיוחד רק לו.

ולמרות כל האמור לעיל, עובדות ידועות לכל בעל אוזניים מתפקדות, יזהר אשדות מקבל סיקור מטורף בוינט תרבות כבר שנים, אבל בחודשיים האחרונים זה עבר כל גבול.

בכל יום, בכל שעה, לא משנה מתי תפתחו את וינט, תראו לפחות כתבה אחת עם צילום של מר אשדות בעמוד הראשי, ואם תכנס למדור תרבות תראה בד"כ שתיים או שלוש הפניות לכתבות, ספיישלים ומבצעים בכיכוב הנ"ל, גם אם מדובר בכתבות בנות שבועיים.

כבר לא מדובר בקמפיין מסיבי, כבר לא מדובר בזילזול בוטה בקיבתם הרגישה של הגולשים.

אם אתם שואלים אותי, מדובר בקונספירציה פלסטינית להחליש את כושר העמידה של ישראל.

הרי ידוע שאולמרט וכל שאר הפוליטיקאים גולשים באובססיביות בפורטלים הגדולים.

עוד חודש כזה, ואולמרט יוותר לא רק על הכותל אלא גם על רחביה. 

אין ברירה, אלא לצאת בקמפיין הצלה לישראל.

אני רוצה לצאת מכאן בפנייה נרגשת לעורך וינט תרבות:

אני מבין שיזהר אשדות מוצץ לך כל בוקר וכל ערב.

אבל הגיע הזמן להתעלות מעל השיקולים האישיים הצרים, ולגלות אחריות לאומית.

אינני עושה את זה למען טובתי האישית, ולמעשה אני מודע לכך שבעצם קריאתי אני חושף את עצמי לחרם ולסיכול ממוקד.

אבל יש רגעים שבהם אדם צריך לקום ולצעוק, ולא משנה מה יהיה המחיר האישי.

על קברי תכתבו: "למען העם והאומה".