הטיעון ה"מנצח" נגד המורים: "למה יש להם כל כך הרבה חופשים? הם נחים על חשבוני!"
ברברלה כבר הפריכה חלק מהשקרים והדמגוגיה של מירב ארלוזרוב, שיצאה בעוד כתב שיטנה, הפעם נגד המורים.
את הטיעון שלעיל אני מכיר כבר מזמן מאמא שלי, קפיטליסטית אדוקה מגיל 15.
כל מי שמכיר מורים יודע שהם עובדים גם בחופשים וגם בשעות שלאחר הלימודים בבוקר.
אין לי בעיה עם הדרישה לסנן מהמערכת מורים גרועים, ולתגמל מוכשרים, אבל בשביל זה צריך קודם שיהיו שם מוכשרים.
אפילו קפיטליסטים אדוקים מסכימים שהעלאת שכרם של המורים תביא באופן אוטומאטי אנשים איכותיים יותר להוראה.
כולם גם מסכימים שחינוך הוא ערובה לעתיד טוב, וחוסר בחינוך איכותי הוא ערובה לעתיד מחורבן.
אבל למרות זאת, ההתנייה הפבלובית של כל קפיטליסט מצוי היא להתנגד אוטומאטית לכל העלאה בשכר המורים, "כי למה שינוחו על חשבוני?!".
קפיטליזם בנוי על ההנחה שהאנוכיות משתלמת.
לדעתי, זוהי הנחה שגויה.
אני חושב שבטווח הארוך משתלם מבחינה אנוכית להיות זולתני (אלטרואיסט בלעז).
אני מעדיף שהמורים "ינוחו על חשבוני", אני מעדיף שהמורים ירוויחו יותר טוב על חשבוני, אם התוצאה תהיה צעירים משכילים יותר בעתיד.
אם לא יקרה שום דבר דרסטי, אני עלול להאריך ימים. אני מעדיף שהמדינה שאחיה
בה תנוהל ע"י אנשים משכילים יותר מכפי שהם היום. לצערי, כרגע נראה שהמצב
יהיה הפוך, לפי מצב החינוך.